גל תביעות סביב הפקעת הקרקעות

גל התביעות סביב הפקעת הקרקעות לצורך הקמת המטרו מגיע גם לפתח תקווה: עשרות בעלי קרקע באזור מתחם סגולה הגישו בימים האחרונים השגה ודרישת פיצויים כוללת של כ־100 מיליון שקל לוועדת ההשגות על שומות המקרקעין שניתנו לשטח שעליו יקום הדיפו של קו M2.

לפי בעלי הקרקע, המדינה העריכה את שווי הקרקע על בסיס ייעוד חקלאי בלבד זאת למרות תוכניות מפורטות שקודמו במשך עשרות שנים ואשר ייעדו את המתחם לבנייה בהיקף של אלפי יחידות דיור, שטחי תעסוקה, מסחר ופנאי. לדבריהם, שינוי התוכניות בשנת 2024 לטובת הקמת הדיפו הפחית באופן דרמטי את הפיצוי המגיע להם וגרם להם “להיפגע פעמיים”: גם מהפקעת הקרקע וגם משומה שאינה משקפת את הפוטנציאל התכנוני הסביר בעת ההפקעה.

במשך שנים ארוכות קודמו באזור מתחם סגולה תכניות תכנון רחבות היקף, שנועדו להפוך את מרחב הירקון לריאה ירוקה מרכזית וליצור סביבו אזורי מגורים, פנאי ותעסוקה. תוכנית המתאר המחוזית לירקון סימנה אלפי דונמים כשטחי נופש ופארק מטרופוליני, ולצדם יועדו מתחמים משמעותיים לפיתוח עירוני. על בסיס אותו תכנון מוקדם, קודמו בשנים האחרונות הצעות מפורטות להקמת שכונות חדשות, הכוללות אלפי דירות, מאות אלפי מטרים לתעסוקה ומסחר, וכן שטחים נרחבים לפנאי. בשלהי 2021 המליצה הוועדה המקומית בפתח תקווה לקדם את התוכנית לדיון בוועדה המחוזית, כשהשטח שיועד בה לדיפו עתידי כבר נחשב חלק אינטגרלי מתוואי הבנייה המתוכנן. אולם במהלך 2024, בשלב מתקדם מאוד של עבודת התכנון, נכנסה לתמונה תוכנית המטרו ושינתה את התמונה כולה: חטיבת שטח משמעותית שיועדה לבנייה ולפיתוח עירוני הוסבה לשימושי דיפו – מתחם תפעול מסילתי הכולל מוסכים, מערכי חשמל ותשתיות תפעול.

בהשגה שהגשנו, נטען כי שומת המדינה אינה עומדת בקנה אחד עם פסיקת בתי המשפט, המחייבת התייחסות לתוכניות החלות ולפוטנציאל הפיתוח. חוות דעת שמאית של שמאי המקרקעין גלעד ניר, שהוגשה מטעם בעלי הקרקע קובעת כי השווי האמיתי גבוה משמעותית מהיקף הפיצוי שדרשה המדינה לשלם.

הסיטואציה שאליה נקלעו בעלי הקרקעות היא בלתי נתפסת. במשך עשרות שנים הם המתינו בציפייה שתוכנית ירקונים תצא לפועל ואז יוכלו ליהנות מהשבחת הקרקע, שהייתה כוונה תכנונית לבנות אותה כבר משנות ה-90, ואז באה המדינה, לוקחת להם את הקרקע ורוצה לפצות אותם בנזיד עדשים, אחוזים בודדים לעומת השווי האמיתי. אין שום היגיון בין הפיצוי שהמדינה מציעה למחיר הריאלי של הקרקעות. על בסיס התכנון, שהגיע לשלב מתקדם, אנשים קנו קרקעות ב-3-2 מיליון שקל לדונם, והמדינה זרקה אותם ממש בדקה האחרונה. חלק מהבעיה טמון בהימשכות הליכי התכנון — עשרות שנים עד שתוכניות גדולות מאושרות, אנשים רוכשים קרקעות על בסיס תכנון עתידי ולבסוף הוא משתנה בצורה דרמטית וכל ההשקעה שלהם יורדת לטמיון. 

*עורכי הדין צבי שוב וגלעד שמעון מייצגים את בעלי הקרקעות בהשגה האמורה

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן