פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

התנגד לבניית חדר החשמל בסמוך לדירה – מה הכריע בית המשפט?

בית המשפט המחוזי ביטל פסק דין קודם נגד החברה הקבלנית, וקבע כי התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו

זיו גודלפישר 21.08.2025 | 10:28
תמר בר אשר // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos
תמר בר אשר // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos

רוכש דירה בבית שמש תבע את חברת הבנייה בעשרות אלפי שקלים לאחר שסמוך לדירה נבנה חדר חשמל, בניגוד לרצונו, ובניגוד להבטחות מצד החברה. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה וקבע כי רוכש הדירה הוטעה על ידי החברה, וקבע כי זו תפצה אותו ב-18,000 שקלים. השבוע ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את פסק הדין: "המשיב (רוכש הדירה) לא הוכיח כל הטעיה מצד המבקשת (חברת הבנייה) בכך שמסרה לו שלא יהיה חדר חשמל במתחם המיזם".

בשנת 2020 התובע רכש מחברת הבנייה דירה במיזם ברמת בית שמש. בתקופה שקדמה לחתימת ההסכם, פנה הרוכש לחברה, והביע חשש מפני אפשרות קרבת דירות אל חדר החשמל וביקש לציין בהסכם המכר שהוא לא יימצא בקרבת הבניין שבו הדירה שהוא עמד לרכוש. בהודעה ששלח הוא כתב "אנו מאוד חוששים מנושאי קרינה מחמת כמה חולים שהיו במשפחה, ולכן אנו מאד מאד מבקשים אם יש אפשרות שיצוין בחוזה שלא יהיה חדר חשמל (מתקן טרפו – חדר טרנספורמציה) בבניין או בקרבתו".

מפסק הדין של בית המשפט המחוזי עולה כי התכתבויות הרבות מאוד שצירף הרוכש מעלות כי נושא חדר החשמל או חדר טרנספורמציה היה רק עניין אחד מבין עניינים רבים מאוד שלגביהם ביקש שינויים ותיקונים בהסכם המכר. כשנה לאחר חתימת הסכם המכר, פנה הרוכש אל חברת הבנייה, בטענה כי היה חשוב לו לוודא מראש כי אין חדר חשמל במיזם או בקרבת הדירה שרכש. בפסק הדין נכתב כי למרות שנציגי החברה השיבו לו כי אין חדר כזה במתחם המיזם, התברר לרוכש שיש חדר שנראה כחדר חשמל ליד הבניין שבו הדירה שרכש. כששלח תמונה של המבנה לנציג החברה, נמסר לו כי מדובר במבנה טרנספורמציה שנבנה על שצ"פ עירוני.

בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש הוא הלין על כך שהוסתר ממנו דבר קיומו של חדר חשמל סמוך לדירתו. לטענתו, חרף העובדה שהביא לידיעת החברה כי הוא מבקש לא לרכוש דירה סמוכה לחדר חשמל ואף שנאמר לו כי אין בשטח מיזם הבניה חדר חשמל, בסופו של דבר דירתו בנויה בקרבת חדר חשמל. לדבריו, החברה מנסה בחוסר הגינות להתנער מאחריותה וכי הונתה אותו והטעתה אותו בעניין. הוא תבע את החברה ב-38,900 שקל.

החברה, מצדה, ביקשה לדחות את התביעה, והשיבה כי בהיבט העובדתי אכן אין חדר חשמל במתחם המיזם. החברה טענה כי הרוכש ידע שדירתנו נבנתה בבניין הגובל בשצ"פ, ובמועד חתימת ההסכם לא ידעה החברה היכן ימוקם חדר החשמל והיא אף לא יכולה הייתה לדעת היכן מתכננת העירייה למקם אותו. מכל מקום, נטען, על-פי הסכם המכר החברה הייתה רשאית להקים את חדר החשמל גם בבניין שבו דירת התובע.

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את דברי התובע כאמינים בכל נוגע לחששו מפני סכנות קרינה, בעניין בקשתו לרכוש דירה מרוחקת מסכנה כזו ובעניין טענתו כי הוטעה בנושא זה. לעומת זאת, בית המשפט התקשה לקבל את טענת החברה בדבר אי ידיעת מיקום בניית חדר החשמל בשטח השצ"פ שהיא עצמה פיתחה. עוד נקבע כי התנהלות החברה הייתה לכל הפחות בגדר טעות שמקורה ברשלנות. בית המשפט פסק כי התובע זכאי לפיצוי בסך 18,000 שקל.

על פסק הדין הזה הגישה החברה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. השופטת תמר בר אשר קיבלה את הערעור, וכתבה בפסק הדין: "יש לקבל את הערעור. כך בתמצית מן הטעם שהמשיב (הרוכש) לא הוכיח הטעייה מצד המבקשת (החברה) ואף לא הוכיח כי בעטיה של אותה הטעיה חתם על ההסכם. אפילו היה מוכיח את הטעייה ואפילו הוכיח כי בעטיה חתם על ההסכם, בכל מקרה לא הוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו, ממוני או לא ממוני, כך שבכל מקרה לא היה מקום לפסיקת פיצויים".

השופטת אף קבעה כי בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות נפלו שגיאות, המצדיקות התערבות מצד ערכאת הערעור. אחת הטעויות שעליהן הצביעה השופטת נוגעת לסוגיית נטל ההוכחה. "מי שהגיש את התביעה היה המשיב ולפיכך הנטל להוכחת העובדות שעליהן נסמכות טענותיו מוטל עליו. הוא זה שצריך היה להוכיח את טענתו כי הוטעה. לא המבקשת, שעמדה בנטל ההוכחה, צריכה הייתה להוכיח שלא הטעתה", נכתב. 

השופטת ציינה כי "המשיב אמנם הביע חשש מפני סכנת קרינה ואמנם ניתן לקבל את התרשמות בית המשפט קמא (הכוונה לערכאה הקודמת, בית משפט לתביעות קטנות) כי דובר בחשש כן. מעבר לכך ובניגוד לקביעת בית המשפט קמא, המשיב כלל לא הוכיח כי ביקש לרכוש דירה מרוחקת מחדר חשמל, לא הוכיח כי אמר שלא ירכוש דירה בקרבתו ולא הראה כי נקט פעולה כלשהי כדי שהדירה שירכוש לא תימצא בקרבת חדר חשמל. כל אשר הוכח היה כי דובר בבקשה אחת מבין בקשות רבות של המשיב לשינויים בהסכם, כי השינויים שהתבקשו בעניין חדר החשמל נדחו וכן כי נאמר למשיב כי אין תכנון של חדר חשמל בתחומי מתחם המיזם".

השופטת קבעה כי רוכש הדירה לא הוכיח באף לא ראיה אחת, מעבר להשערה, כי חרף ידיעת חברת הבנייה היכן ימוקם חדר החשמל היא הסתירה זאת ממנו, ולכן לא ניתן לקבל את טענתו כי הטעתה אותו. עוד נכתב כי קושי נוסף מפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות בנוגע לקביעה כי "המבקשת חטאה כלפי המשיב בכך שברגע שנודע לה על מיקום בניית חדר החשמל היא לא הודיעה לו על כך. ראשית, כאמור, אין כל ראיה שהמשיב התנה את חתימת ההסכם במיקום חדר החשמל; שנית, מיזם הבניה כולל ארבעה-עשר בניינים שבהם מאות דירות ועל-פי הסכמי המכר, רק תוכנם מחייב. לא ניתן לצפות מחברת בניה לזכור מה הטריד כל אחד ממאות רוכשי הדירות בשלב שקדם לחתימת ההסכם".

כאמור, השופטת ביטלה את פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות, לאחר שקבעה כי לא עלה בידי רוכש הדירה להוכיח הטעיה שבעטיה חתם על הסכם המכר. עוד נקבע כי לא הוכיח נזק שנגרם כתוצאה מההפרה הנטענת ולכן היה מקום לדחיית תביעתו. השופטת הטילה על התובע הוצאות בסך 2,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות