סוף מעשה במחשבת תחילה - השכנה תאלץ להרוס חריגות בנייה

תבעה את שכניה בטענה לחריגות בנייה – ותיאלץ להרוס חריגות בנייה בנכס שבבעלותה: המפקחת על המקרקעין בירושלים פרסמה השבוע פסק דין בנוגע לתביעות הדדיות בעניין הרחבת דירה בניגוד לחוק והסגת גבול לרכוש המשותף שהגישו זה כנגד זה בעלי דירות ברחוב הנטקה בירושלים. מפסק הדין עולה כי דווקא התובעים היו אלה שביצעו את חריגות הבנייה החמורות ביותר, לאחר שבנו יחידה נוספת ללא אישור, וכעת נאלצו לאטום אותה בהוראת המפקחת.

הצדדים מתגוררים בבניין מגורים משותף ברחוב הנטקה. התובעים הם בעלי 2 דירות בבניין, שמכרו אותן לחברה יזמית שהמשיכה את התביעה לאחר רכישת הדירות. הנתבעים הם בעליה של אחת הדירות. לטעת התובעת, הנתבעים ביצעו שורה של עבירות, ביניהן בניית תוספת לדירתם בחזית הקדמית בשטח של 46 מ"ר ללא היתר, וכן מרפסת בחזית האחורית. עוד נטען בתביעה כי הנתבעים בנו ברכוש המשותף בריכת שחיה שלא דין, ובנוסף השתלטו על חלק מחדר המדרגות, ובנו בוידם בחדר המדרגות וקיר שמאחוריו בנו מחסן נוסף.

הנתבעים, מצדם, טענו כי כל מטרת התביעה היא להביא לרווח יזמיים לחברה התובעת. הנתבעים דחו את הטענות שהועלו נגדם, והשיבו כי ההרחבה בוצעה בהיתר, וכי הם אינם יודעים מי בנה את הבוידם. הנתבעים אף הגישו תביעה נגדית נגד התובעת, שבה טענו כי נבנתה יחידת דיור חדשה ונפרדת במפלס המרתף בלי שניתנה לכך הסכמת כל בעלי הזכויות. בנוף נטען כי הדירות שבבעלות התובעת הורחבו בניגוד להיתר בנייה, ואחת מהן אף פוצלה שלא כחוק.

המפקחת אביטל שרייבר קיבלה באופן חלקי את התביעה העיקרית. המפקחת הורתה לנתבעים לפרק את הקיר שנבנה בחדר המדרגות. באשר לתוספת הבניה בחזית דירת הנתבעים, בהיקף של כ-46 מ"ר, המפקחת שחתה את התביעה להורות על הריסתה. המפקחת כתבה כי מדובר בבניה שנעשתה לפני שנים רבות, והתובעים שרכשו את דירתם בבית המשותף לאחר ביצוע הבניה מעולם לא העלו טענות כלפיה עד להגשת התביעה. המפקחת הוסיפה כי נוכח הזמן שחלף, נגרם לנתבעים נזק ראייתי, ועל כן יש מקום להטיל על התובעת את נטל ההוכחה ולהוכיח שהבניה בוצעה ללא היתר. בנוסף, המפקחת הורתה לנתבעים לפרק חריגות בנייה נוספת.

מנגד, המפקחת קיבלה את רוב התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים. המפקחת קיבלה את טענת הנתבעים שלפיה התובעים השתמשו באופן בלעדי בחלל המצוי מתחת לכניסה שבחדר המדרגות, ונחשב לרכוש משותף. עוד נקבע כי התובעים אף השתלטו על חלק מחדר המדרגות וסגרו אותו באמצעות בלוקים מזכוכית, תוך צירופו לדירתם. 

המפקחת קבעה כי התובעים לא הוכיחו שניתנה הסכמה של מי מבעלי הדירות לשימוש באותו חלל שמתחת לחדר המדרגות, והורתה להם לפנות את אותו מרחב מכל חפץ, ולאטום אותו באמצעות בניית קיר. בנוסף היא הורתה לתובעים לפרק את הקיר שבנו בחדר המדרגות.

בנוסף, המפקחת קיבלה את טענת הנתבעים, שלפיה התובעים בנו יחידת דיור נוספת בקומת המרתף, וזאת תוך התבססות על היתר להרחבת הדירה ובניית מחסן. התובעים, כך עולה, חרגו מההיתר שניתן להם ב-7 מ"ר והוסיפו חלון ודלת כניסה. התובע, שמכר כאמור את דירתו לחברה התובעת, הודה בחקירתו שאכן בנה בחריגה מההיתר שניתן לו, וכן הבהיר שאף שקיבל היתר לבניית מחסן, בנה דירת מגורים.

"בניה כאמור, של מחסן, קל וחומר של יחידת מגורים, שאינם נמצאים בסמיכות פיזית לדירה, אינה יכולה להיחשב כהרחבת דירה", קבעה המפקחת, והוסיפה: "התובעת לא הוכיחה כי נתנו הסכמות של כל בעלי הדירות לבניית המחסן, ובוודאי לא הוכיחה שנתנו הסכמות לבניית יחידת מגורים במקום המחסן האמור". לאור זאת, היא הורתה לתובעת לפנות את היחידה שנבנתה, ולאטום אותה. 

מכיוון שהמפקחת קיבלה את התביעות ההדדיות, היא לא הטילה על אף אחד מהצדדים הוצאות משפט.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן