בנק ישראל נגד סבסוד משכנתאות קיימות: "פוטנציאל הנזק גבוה"

בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהחזר החודשי הממוצע של משכנתאות חדשות, לצד עליות מתמשכות בריבית. לפי נתוני בנק ישראל, העלייה בהחזר החודשי הייתה משמעותית יותר בקרב העשירונים העליונים ובקרב נוטלי משכנתאות בשנים 2021–2022, ובבנק טוענים שהסיבה היא עליית מחירי הדירות.

בבנק התייחסו השבוע להצעה מטעם המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, לסבסוד לווי משכנתאות, כתוצאה מהנטל על הלווים, והביעו התנגדות למהלך: "ההצעה לא הועברה לבנק ישראל באופן מסודר ולא נדונה עם מומחי התוכן המקצועיים בבנק". 

על פי ההצעה, יינתן סבסוד כספי לבעלי משכנתא קיימת; גובה הסבסוד יהיה פונקציה של העלייה הריאלית בהחזר תשלומי המשכנתא בין שנת 2022 לשנת 2025 ושל שווי הנכס שנרכש כפי שנרשם במועד הרכישה; מקור המימון לסבסוד יהיה היטל שיושת על הבנקים המסחריים והעלות המוערכת של הסבסוד עומדת על 3 מיליארדי ₪. 

"בראיית בנק ישראל ניתן לומר שההצעה נטולת כל הגיון כלכלי. לעומת זאת, הנזק הפוטנציאלי לכלכלת ישראל, לתדמיתה ולמעמדה הבינלאומי, עצום", נכתב בהתייחסות שפרסם הבנק, "ראשית, הנחת היסוד הגלומה בהצעה לפיה הנטל על בעלי המשכנתאות עלה באופן משמעותי אינה מבוססת על ניתוח התמונה המלאה של הנתונים. הערכת הנטל על הלווים תוך התמקדות בגובה ההחזר החודשי מחד והתעלמות מהשינויים שחלו בהכנסות של הלווים מאידך אינה מקצועית והיא שגויה לחלוטין מבחינה כלכלית". 

לדברי הבנק, הדרך הנכונה מבחינה מקצועית לאמוד את הנטל על הלווים היא חישוב היחס שבין ההחזר החודשי לבין ההכנסה של הלווה (ה – PTI). ככל שהיחס הזה גבוה יותר כך ההכנסה הפנויה שנותרת ללווה לאחר התשלום החודשי נמוכה יותר והנטל עליו גבוה יותר. 

"בניתוח שנעשה בשנת 2023 על השינוי ב – PTI עולה כי לאחר שיקלול העלייה בהכנסות של הלווים עולה כי נטל החוב על לווי המשכנתאות שנטלו משכנתא בשנים שלפני עליית הריבית ירד ולא עלה", מציינים עוד בבנק, "ברמת המשק אין כל תימוכין מקצועיים לנחיצות הכלכלית לנקיטת צעד כלשהוא הכולל סבסוד של לווי משכנתאות. יתירה מזאת, ההצעה מייצרת אפליה ברורה בתוך אוכלוסיית לווי המשכנתאות ובין לווי המשכנתאות ללווים אחרים. הטלת מיסוי על הבנקים על מנת לממן את הסבסוד רטרואקטיבית ללווי המשכנתאות בעייתית ביותר וצובעת את המשק הישראלי בצבעים שלא הולמים מדינות מפותחות. מדובר בצעד שהתועלת ממנו מוטלת בספק, ופוטנציאל הנזק ממנו גבוה. הוא אינו נתמך בעבודת מטה סדורה, ובחישובים כלכליים מבוססי נתונים, והוא אינו עולה בקנה אחד עם הנורמות והסטנדרטים הנהוגים במדינות מפותחות". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן