ועדת ערר: פיצוי בגין ירידת ערך - רק כאשר יש נזק תכנוני ולא חוזי

בהחלטה מעניינת בעלת השלכות על תביעות לפיצויים בגין ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, בפרט בנוגע לקרקעות המוחכרות מרמ"י, קבעה ועדת הערר כי לא צומחת זכות לפיצוי בגין ירידת ערך בקרקע שהוחכרה מרמ"י אשר תנאי החכירה שלה כוללים "תניית שינוי ייעוד", לפיה במקרה של שינוי ייעוד הקרקע מסתיים חוזה החכירה ועל הקרקע להיות מושבת לרמ"י, בכפוף להסדרת פיצוי בגין השקעות בקרקע לפי כללי רמ"י.

במקרה הנדון חוכרת הקרקע הגישה תביעה לפי סעיף 197 עקב שינוי ייעוד של קרקע המוחכרת לה מרמ"י במסגרת תת"ל 43, ששינתה ייעוד של שטחים חקלאיים מוחכרים ל-"דרך מוצעת". הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון, שיוצגה בהליך ע"י עוה"ד אוהד מרציאנו, דחתה את התביעה.  על החלטת הועדה המקומית הוגש ערר.

ועדת הערר דחתה ברוב קולות את הערר ממספר סיבות, בין היתר נוכח העובדה כי זכות החכירה של הקרקע הייתה כפופה לתניית שינוי ייעוד כך שברגע ששונה הייעוד במסגרת התת"ל פקעה זכות החכירה והעוררת נעדרת למעשה זכות עמידה, העדר קשר סיבתי תכנוני ישיר בין התכנית לבין הנזק שנגרם לכאורה, עקרון פיזור נזק, והשוואה על דרך ההיקש מהיטל השבחה.

החלטה חשובה זו מחדדת כי סעיף 197 אינו חל על כל פגיעה כלכלית, אלא רק בגין נזק ישיר מפעולת תכנון. ההחלטה מבהירה היטב את גבולות הגזרה שבין ירידת ערך בגין הליך תכנוני המזכה בפיצוי לפי חוק התכנון והבניה לבין פגיעה בגין נזק חוזי שאינו מזכה בפיצוי, ומשכך יש לבחון היטב את מקור הנזק ומהותו.

*הכותב הינו עו"ד ושמאי מקרקעין אוהד מרציאנו, ממשרד ויינברגר ברטנטל, אשר ייצג את הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון בתיק הנדון. אין לראות באמור ייעוץ משפטי.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן