עוד להקת ברבורים שחורים נראית באופק: איך לנהוג במציאות כאוטית וחוסר וודאות?

מבלי להתכוון לכך מאמר דעה זה הוא השלישי בטרילוגיה של מאמרים המתפרסמים בפלטפורמה מכובדת זו העוסקים בקונספט ה'ברבור השחור'. תזכורת קטנה – הראשון התפרסם בפורטל מכובד זה כשלושה שבועות לפני ה-7 באוקטובר 2023, ועסק בשאלה כיצד נכון להיערך עסקית לברבור השחור הבא, שהערכתי שינחת ויפתיע את כולנו. לצערי הוא אכן נחת, ולצערי ולצער כולנו הוא גם הפתיע. החלק השני, שהתפרסם שנה מאוחר יותר, באוקטובר 2024, עסק בהצגת מתודולוגיית ה'אנטי שביר' כדרך להתמודד עם ברבורים שחורים. בחלק הנוכחי, השלישי במספר, אני מבקש לחזור ולהזהיר מפני הגעתה של להקת ברבורים שחורים חדשה אל המציאות הבינלאומית והישראלית, וכיצד עלינו להיערך כבר היום על מנת להתמודד איתה בצורה המיטבית.

סיטואציה בלתי ניתנת לחיזוי
אבל קודם לכן, ניזכר מהו ברבור שחור. את המושג הזה טבע הכלכלן האמריקאי ממוצא לבנוני נאסים ניקולאס טאלב, והוא מתאר סיטואציות יוצאות דופן ובלתי ניתנות לחיזוי, ושיש להן השפעה מכרעת על האופן בו מתנהל העולם. בבחינת המחצית הראשונה של העשור הנוכחי ניתן להבחין בבירור בלפחות ארבעה מקרי ברבור שחור, שהשפעתם היא גלובאלית ודרמטית. 

הראשונה היא מגפת הקורונה, שהתפשטה כמו אש בשדה קוצים, שיבשה בצורה דרמטית את אורחות החיים של מדינות, ארגונים ומיליארדי בני אדם, ויחד איתה גם את הכלכלה העולמית. השנייה היא מלחמת רוסיה-אוקראינה, שממש בשבועות הקרובים תציין ארבע שנים עצובות להימשכותה, ארבע שנים בהן חזרה המלחמה ליבשת האירופית, גבתה את חייהם של מאות אלפי בני אדם, ושאף היא גרמה לטלטלה עולמית ניכרת. השלישי טבח ה-7 באוקטובר, יום שחור משחור בו נרצחו כ-1,200 ישראלים ונחטפו כ-250 נוספים לעזה, ושמאז אותו יום מנהלת ישראל במשך למעלה משנתיים מלחמה רב-זירתית פתוחה, ושגם אם דרגת הלהבות שלה כרגע היא יחסית נמוכה, יכולה בכל רגע להתלקח מחדש. הברבור השחור הרביעי היה נסיקת הריביות העולמית, שבאה כתגובה לעליית האינפלציה ולשיבוש שחל בכלכלה העולמית כתוצאה מחוסר הוודאות שליוותה כל אחד ממקרי הברבורים השחורים הקודמים.

מסע התחמשות עולמי
אבל המטרה אינה לבצע סקירה של העבר, אלא ללמוד מהעבר כדי להסיק על העתיד. מי שחושב שכמות הברבורים השחורים שחזינו בה במחצית הראשונה של העשור הנוכחי היא אירוע חד פעמי – חי ככל הנראה בעולם אופטימי או נאיבי. עלינו להתכונן ולהיערך כבר היום לברבורים השחורים הבאים, וזה נכון במיוחד כאשר אנו מצויים בראשיתה של שנה אזרחית חדשה. 

הנה מספר דוגמאות. האיומים באירופה מתגברים, ואנו עדים למסע התחמשות חוצה יבשת בסדרי גודל שלא ראינו כמותו מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אנחנו עדים לארצות הברית שמערערת את הסדר המדיני הישן שהיא עצמה בנתה, ובונה סדר עדיפויות חדש, ששם במרכז את ארצות הברית ופחות את בנות בריתה. אנחנו רואים את סין מתעוררת במזרח הרחוק, ומתלבטת בשאלה אם בשלה העת להגשים את חלומה הישן לאחד בכוח את היבשת הסינית עם האי טאיוואן. בסביבה הקרובה יותר אלינו אנחנו רואים זעזועים באיראן, חוסר שקט בסוריה, לבנון שאינה מצליחה להגיע לנרמול של חייה, וטורקיה ששולחת את זרועותיה יותר ויותר דרומה אל תוך המרחב הערבי וקרוב אל הגבולות עם ישראל. 

העולם נדמה לחבית חומר נפץ אחת גדולה, שמוקפת מכל הכיוונים בנפצים חמושים, ומוכן לפיצוץ גדול ואימתני. סביבת אי-הוודאות הייתה גבוהה בחמש השנים האחרונות, והיא נותרת כזו גם כיום.

התשובה – גיוון
אם כך – כיצד יש לפעול בסביבה רוויה באי-וודאות? איך נערכים לברבור השחור הבא, שאנחנו כבר מבינים שבוא יבוא? התשובה לכך היא גיוון. לגוון את ההשקעות. להשקיע בשוק ההון, אבל לא רק בשוק ההון. להשקיע במניות, אבל לא רק. להשקיע באג"חים, אבל לא רק. להשקיע בקריפטו, אבל לא רק. להשקיע במטבע חוץ, אבל לא רק במטבע חוץ. להחזיק חלק מההשקעה נזילה, אבל לא כולה נזילה. להשקיע בנדל"ן, אבל לא רק בנדל"ן. 

וכל זאת מדוע? כי תיק השקעות מגוון הוא תיק יותר עמיד בפני טלטלות הזמן וברבורים שחורים. הוא מפחית סיכון באמצעות פיזור הון בין נכסים שאינם נעים יחד. כששוק אחד יורד, שוק אחר יכול דווקא לעלות או להישאר יציב. כך מנמיכים תנודתיות ומגדילים את הסיכוי לתשואה עקבית. למעשה, גיוון אינו מבטל סיכון, אך הוא הופך אותו לנשלט יותר.

אלא שגם בתקופה כזו, הזועקת אי-יציבות וזועקת גיוון, נראה שהציבור הישראלי עודנו מנמנם. הנה דוגמא, מנתוני בנק ישראל עולה כי נכון לחודש ספטמבר 2025 החזיק הציבור יתרת מזומן ופיקדונות בהיקף הפנומנלי של 2.32 טריליון שקלים, המהווים כ-34% מסך תיק הנכסים הפיננסי של הציבור. אני חוזר על המספר הדרמטי הזה – 2.32 טריליון שקלים (שווה ערך ל-2,320 מיליארד שקלים) המנמנמים להם ומעלים אבק בחשבונות עו"ש ופיקדונות. נעזוב את העניין שהכסף המנמנם מספק לבנקים רווחי עתק בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה. זה לא הנושא של המאמר. אבל מה שכן חשוב הוא לקרוא מכאן לציבור הישראלי לצאת מהשאננות ולהתכונן להפתעות שיבואו, והן יבואו, בשנה – שנתיים – חמש השנים הקרובות. 

הקשר לנדל"ן
וכאן אנו מגיעים לשאלה הגדולה – איך לנהוג היום כאשר שוק הנדל"ן מגלה סימני חולשה? התשובה מבחינתי היא שעקרונות הגיוון נכונים גם היום. לא כל השקעה היא קצרת טווח, והשקעה בדירה היא בהחלט לטווח ארוך. אתה לא רוכש דירה כדי למכור אותה עוד חצי שנה, עבור מרבית האנשים זה פשוט חסר היגיון או חסר פרקטיות. נדל"ן לא קונים באותה צורה בה מבצעים מסחר דייטריידינג בדולר, שבו מנסים להרוויח כמה פיפסים בהפרש של חצי אגורה בין הקנייה למכירה. ההמלצה שלי היא תשקיעו בנדל"ן לפנסיה, לפרק זמן של עשרות שנים. תנו להשבחה לפעול, לביקושים לעבוד, למונה של השכירות לפעום. 

אז אם אתה או את קוראים את המאמר הזה, חושבים על העתיד, ועדיין אין לכם דירה להשקעה, אבל יש לכם כמו לישראלים רבים כסף זמין בעו"ש, אז קחו בחשבון שאולי דווקא עכשיו יכול להיות הזמן הנכון לגוון את ההשקעות שלכם ולרכוש דירה. דווקא כאשר השוק חלש יותר ונחשב שוק של קונים, דווקא עכשיו אם תגלו רצינות תגלו שמוכרי הדירות – יד ראשונה או יד שנייה כאחד – יהיו בעמדה להיות יותר קשובים, להציע לכם הצעות טובות יותר, יותר הטבות כדי להגיע לחתימת עסקה. המצב הזה יכול להשתנות כהרף עין, והכותרות במדיה על חולשת השוק יכולות להתהפך כהרף עין לכותרות על שוק ששוב בורח לרוכשים. 

היינו כבר בסיפור הזה, ויותר מפעם אחת בעשור האחרון.

*הכותב, אסף כהנר, הינו מנכ"ל חברת הנדל"ן E-WAVE

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן