בגלל עיכוב במסירה וליקויי בנייה: רוכשי דירה יפוצו במעל רבע מיליון שקל

חברת אאורה תשלם לרוכשי דירה כ-160,000 אלף שקל, לאחר שנתבעה בגין איחור במסירה וליקויי בנייה. בנוסף, החברה ההנדסית שביצעה את העבודות תשלם לרוכשים 87,000 שקל. כך קבע בית המשפט שקיבל באופן חלקי את התביעה שהגישו הרוכשים נגד החברה. 

התובעים, בני זוג, חתמו עם אאורה על הסכם לרכישת דירת גג בת 6 חדרים באילת. בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בתל אביב הם ביקשו פיצויים בסך 985,000 שקל בגין איחור במסירת הדירה, ליקויים שונים, הוצאות שנאלצו לשלם, הפרת הסכם, ירידת ערך הדירה, עוגמת נפש ועוד. בתביעה טענו בני הזוג כי הם חתמו על ההסכם בחודש מרץ 2017, ומועד מסירת הדירה על פי ההסכם היה סוף 2018. בפועל, נטען, הדירה נמסרה בסופו של דבר בנובמבר 2019, באיחור של 11 חודשים. בגלל איחור זה, טענו התובעים, הם נאלצו לשכור דירה זמנית התואמת את צרכיהם, נוכח נכותה של בת הזוג.

עוד נטען כי ביום המסירה הגיעו התובעים יחד עם מהנדס מטעמם שבדק את הדירה באופן מקצועי ויסודי, ומצא בה ליקויים רבים. בין היתר נמצא כי היא מלוכלכת ומלאה בפסולת בנייה, מרצפות סדוקות ושבורות, שקעים חשופים ועוד. עוד נטען כי לאחר הכניסה לדירה התגלו ליקויים נוספים, ביניהם ליקויים רטיבות וליקויים בפעילות מערכת המיזוג.

הנתבעת, מצדה, טענה כי יש לדחות את התביעה. לטענת החברה, התובעים הם האחראים לעיכובים בגלל שינויים שביצעו בדירה. בנוסף, הנתבעת טענה כי התובעים הם אלה שהפרו את הוראות ההסכם בהפרות יסודיות, בין היתר בכך שלא שילמו את התמורה החוזית במועד. בנוסף, החברה טענה כי התובעים מנעו מנציגיה להיכנס לדירה ולבחון את הטענה לליקויים.

החברה, מצדה, הגישה תביעת צד ג' נגד החברה ההנדסית שביצעה את העבודות, וטענה הצד השלישי הוא האחראי הבלעדי להקמת הדירה ומסירתה לתובעים במועד הקבוע וכן, האחראי הבלעדי לעיכובים. עוד נטען כי החברה המבצעת אחראית למתן שירותי אחריות ובדק ביחס לדירה, לרבות תיקון ליקויים ואי התאמות.

השופטת כרמלה האפט קבעה בפסק הדין כי פרק העיכוב במסירת הדירה היה תשעה חודשים ושמונה ימים. השופטת דחתה את טענת החברה כי הרוכשים אחראים לעיכוב בגלל השינויים שביצעו, וקבעה: "לא הוכח כי האיחור במועד מסירת הדירה נבע משינויים או מהזמנת מוצרים שנעשו על ידי התובעים".

החברה טענה, כאמור, כי העיכוב נגרם בגלל החברה המבצעת. אחד הגורמים לעיכוב היה קושי טכני, שנבע מהקושי לבצע קידוחים ליסודות. בגלל הקושי, שנבע מאופי הקרקע הסלעי, היה צורך לשנות את שיטת העבודה מקידוח כלונסאות, לשיטה המכונה "רפסודה". נציג החברה המבצעת טען כי הוא התריע בפני החברה היזמית על הקושי בביצוע היסודות, אך נתקל לדבריו בגובה מזלזלת מצד אאורה.

השופטת הסירה מעל צד ג', החברה המבצעת, את האחריות לעיכובים, וכתבה כי "הצד השלישי התריע על הבעייתיות שבשיטת הביסוס באמצעותה התבקש לפעול. חרף זאת הוחלט להותיר את שיטת הקידוח כמות שהיא. רק לאחר כחצי שנה מאז ניתנו התרעות הצד השלישי, וארבעה חודשים מיום התחלת עבודות הקידוח, נענתה הנתבעת לבקשות הצד השלישי והחליפה את שיטת הביסוס מכלונסאות לרפסודות.. אני קובעת אפוא כי לא נפל כל פגם בהתנהלות הצד השלישי בכל הנוגע לשיטת הביסוס ולעבודות הקידוח, וכי הצד השלישי איננו נושא באחריות בנוגע לעיכובים שחלו בפרויקט בשל נושא הביסוס". השופטת קבעה כי החברה תפצה את הרוכשים בגין העיכוב בכ-72,000 שקל.

בכל הנוגע לליקויים בדירה, השופטת קבעה כי הרוכשים זכאים לפיצוי של כ-90,000 שקל, וכי האחריות לליקויים היא של החברה נתבעת ושל צד ג'. השופטת קבעה כי אאורה תשלם כ-46,200 שקל, והחברה המבצעת כ-44,000 שקל. 

בנוסף, השופטת קבעה כי הדיירים זכאים לפיצוי של 8,000 שקל בגין ירידת ערך, שישולמו באופן שווה על ידי החברה הנתבעת וצד ג'. עוד קבעה השופטת כי צד ג' ישלם כ-16,400 שקל עבור ריצוף אבן סביב הבריכה. כמו כן, היא קבעה כי החברה הנתבעת וצד ג' ישלמו כ-15,000 שקל שיחולקו ביניהם באופן שווה עבור דיור חלופי ועוגמת נפש.

סך כל הפיצוי אותו תשלם הנתבעת לתובעים מסתכם בסך של 129,764 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כמפורט, והפיצוי אותו ישלם הצד השלישי לתובעים מסתכם בסך של 71,918 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, השופטת קבעה כי התובעים זכאים להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 45,000 שקל – אאורה תשלם 30,000 שקל, וצד ג' 15,000 שקל. בסך הכל יקבלו התובעים 246,682 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן