התהפך עליהם: תבעו על הפרת הסכם מכירת דירה, אלא שנפסק כי הם אלה שהפרו את ההסכם

תבעו מוכרי דירה בטענה להפרת הסכם מכר, אך הפרו בעצמם את ההסכם. כך נקבע בפסק הדין שדחה את תביעתם של הרוכשים. בפסק הדין נקבע כי "הקונים התנהלו בצורה כוחנית, בחוסר תום לב, עשו לעצמם דין, ניסו לכפות על הנתבעים תנאים להסכם שכבר נחתם והסכמות שכבר התקבלו, תוך ניסיון לייצר נסיבות שלא ישאירו לנתבעים ברירה".

התובעים הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בגין סכסוך שנובע מהסכם למכירת דירה ברחוב החי"ל ברמת גן. בכתב התביעה עתרו התובעים לקבלת סעד הצהרתי של אכיפת הסכם המכר ולהורות על השלמתו לרבות העברת האישורים וייפוי הכוח הנדרשים לרישום הדירה על שמם. 

בשנת 2021 כי נחתם בין הצדדים הסכם מכר לפיו מכרו הנתבעים לתובעים את הדירה תמורת הסך של 2.3 מיליון שקל. על פי ההסכם, הרוכשים יכלו להיכנס לדירה במועד מוקדם יותר לצורך שיפוצה. הרוכשים העבירו את התשלומים שנקבעו, אך בשלב כלשהו, בסמוך למועד בו אמור היה להתבצע התשלום האחרון ומסירת החזקה בדירה, וכאשר לתובעים נותר לשלם רק עוד 748,500 שקל, התגלתה נזילה בדירה. הצדדים חלוקים באשר לגורם לה, כלומר, האם הייתה קיימת בטרם השיפוץ והנתבעים אחראים לה, או שמא נגרמה כתוצאה מהשיפוץ באופן בו התובעים אחראים לה.

בעקבות זאת, החלו חילופי תכתובות בין הצדדים, שבסופם הודיע בא כח המוכרים על ביטולו של הסכם המכר בשל הפרה יסודית. בנוסף, המוכרים הגישו בקשה לצו מניעה לבית משפט השלום בתל אביב שיאסור על התובעים להחזיק בדירה ולהשתמש בה. יום לאחר ההודעה על ביטול ההסכם, העבירו הרוכשים את התשלום האחרון, אך המוכרים סירבו לקבל אותו. 

וכך, הרוכשים לא השיבו את החזקה בדירה למוכרים, והמוכרים – הם הנתבעים, לא השיבו לרוכשים את הכספים ששולמו.

בתביעה טענו התובעים כי לאחר שנכנסו לשיפוץ הדירה, התברר כי קיימות בה רטיבות ונזילות שהנתבעים לא גילו במסגרת הסכם המכר, שבו הם הצהירו כי ימסרו את הדירה ומתקניה תקינים ושלמים ופועלים כראוי וכן כי בדירה אין רטיבות ונזילות. עוד נטען בתביעה כי הנתבעים התנערו מהדרישות לתקן את הליקויים והרטיבות, ואף הקשיחו עמדתם והחליטו בניגוד להסכם להודיע על ביטול הסכם המכר, תוך הפרת ההסכם בכך שמנעו מהתובעים להשלים את תשלום התמורה.

הנתבעים, מצדם, הציגו תמונה שונה לחלוטין. לדבריהם, ימים ספורים לפני מועד התשלום, הודיעו להם התובעים כי לא ישלמו את יתרת התמורה, עד שיחליפו את כל הצנרת בדירה. הנתבעים טענו עוד כי התובעים אמרו את כי צנרת המים שבורה מתחת למרצפות הדירה וכי בכל הדירה ישנה נזילה. 

הנתבעים הוסיפו כי בניגוד לטענות התובעים, במועד מסירת המפתח לא היו בדירה נזילות או רטיבות. לדבריהם, הנזילה, שהייתה מעטה ומקומית, נגרמה בשל עבודות השיפוצים שערכו התובעים, שבמהלכם הפועלים עקרו בצורה מסיבית את המרצפות בדירה ובתוך כך גרמו להתרופפות החיבור שבין שני צינורות. 

עוד נטען כי לאחר שחלף מועד התשלום והתובעים לא העבירו את יתרת התמורה, הודיעו הנתבעים על ביטול ההסכם. לטענת הנתבעים, התועים הם אלה שהפרו את ההסכם, דבר המזכה אותם בסכום הפיצוי המוסכם, בביטול ההסכם וקבלת החזקה בדירה חזרה לידיהם. למרות זאת, טענו הנתבעים, התובעים מתגוררים בדירה מחודש יוני 2021, אז נכנסנו לדירה בעורמה ותוך הונאת הנתבעים לחשוב כי המפתח נדרש לצורך ביצוע עבודות קלות. התובעים, נטען, אף החליפו מנעול לדלת הכניסה לדירה. התובעים, טענו הנתבעים, השתלטו על הדירה בכוח הזרוע, החליפו מנעול בדירה ומנעו מהנתבעים, בעלי הדירה החוקיים מלהיכנס לרכושם וקניינם.

השופטת רחל ערקובי, שדנה בתיק, דחתה את התביעה, תוך שהיא מותחת ביקורת נוקבת על התובעים. בפסק הדין נקבע כי התובעים הם אלה שהפרו את ההסכם, לאחר שלא העבירו את הסכום האחרון לתשלום. "מעבר לעובדה כי במועד בו ביקשו לבצע את התשלום לחשבון הנאמנות, היו התובעים מצויים בהפרה. התשלום שכן בוצע, בוצע רק לאחר שהגיעה הודעה הביטול מטעם הנתבעים ולאחר שקיבלו הנחיה מבא כוחם להעבירו. כלומר, התשלום נכפה על התובעים בשלב בו הנתבעים כבר הודיעו על ביטולו של ההסכם ואף הגישו לבית משפט השלום בקשה לסעד זמני".

עוד ציינה השופטת כי "בית המשפט לא יכול לדעת מה היה קורה לולי הגיעה הודעת הביטול. האם התשלום היה מבוצע עדיין באותו מועד? אין כל הצדקה שהיא לכך שהתובעים לא ביצעו את התשלום במועד הקבוע בהסכם, ללא כל קשר להודעת הביטול או הוראת בא כוחם". על רקע זה, השופטת קבעה כי הסבירות היותר גבוהה היא כי התובעים לא היו מעבירים את התשלום, ללא הודעת הביטול מטעם הנתבעים. "נוכח כל האמור, אני סבורה כי כוונת הנתבעים, ודאי לאחר אורך הרוח והסבלנות שגילו כלפי התובעים לאחר שאלו גילו דעתם כי אין בכוונתם לשאת בתשלום האחרון בהתאם ללשון ההסכם ואף חסמו את גישת הנתבעים לדירתם, היא כדין ועומדת מאחוריה כוונה מלאה לבטל את ההסכם", כתבה השופטת.

עוד נכתב בפסק הדין כי "בירור העובדות בתיק, כפי שעולה הן מהראיות והן מעדויות הצדדים, מביא למסקנה כי דווקא התובעים הם אלו שהפרו את ההסכם, באופן בו הנתבעים נאלצו, וכמוצא אחרון ממש לאחר שכלו כל הקיצין, להודיע על ביטולו של הסכם המכר".

השופטת אף הגדירה את התנהלות התובעים "בריונית": "התובעים פעלו בצורה כוחנית, קיבלו חזקה פיזית לצורך שיפוץ ביצעו מעשה של החלפת מפתח, מניעת כניסת הנתבעים בטרם הושלמה התמורה בהתאם להסכם, הודיעו במפורש כי אין בכוונתם לצאת מהדירה עד להשלמת התמורה החוזית, הודיעו במפורש בכתב כי אין בכוונתם לשלם את מלוא התמורה, אלא בכפוף תנאים חדשים שאותם ניסו להכתיב לנתבעים בניגוד להוראות ההסכם, ביהמ"ש אינו יכול להסכים עם התנהלות כוחנית ובריונית".

כאמור, התביעה נדחתה. השופטת קבעה כי התובעים יפנו את הדירה, והנתבעים ישיבו להם את הסכם ששולם. בנוסף, היא הטילה על התובעים הוצאות בסך 40,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן