מהנדסת עיריית ראשון לציון: "היקף ההתחדשות העירונית בראשל"צ הוא כמו בתל אביב"

עוד לפני שנכנסה ללשכת מהנדסת עיריית ראשון לציון, גל גבריאל כבר ידעה ששירות ציבורי הוא לא רק מקצוע, אלא גם שליחות. גבריאל (50), שמכהנת כמהנדסת העירייה מאז נובמבר 2024, מביאה איתה למעלה משני עשורים של עשייה תכנונית וניסיון מצטבר במפגש שבין אדריכלות, מדיניות וציבור.

את הדרך לתפקיד המשמעותי בקריירה שלה היא עשתה במסלול שהתחיל בלימודי אדריכלות בבצלאל. אחר כך היא עבדה כאדריכלית, יועצת לרשויות מקומיות, מנכ"לית עמותת 'מרחב' לקידום עירוניות בישראל ומהנדסת עיריית לוד במשך ארבע וחצי שנים.

מאז נכנסה גבריאל לעמדת השפעה על דמותה של אחת הערים הגדולות בישראל היא מובילה את חזון ההתחדשות העירונית, שנמצא לפני מהלכים גדולים ורחבים. "ראשון לציון היא בין השיאניות של תמ"א 38 בתחום החיזוק", ציינה בגאווה, "עבור למעלה מ-270 מבנים ותיקים בעיר כבר הופקו היתרי בנייה לחיזוק ועיבוי הכוללים כ 4,000 יח״ד ותיקות ו 2,500 חדשות נוספות – כמחצית כבר סיימו בנייה. אלה נתונים שפחות מודדים ובגלל זה ראשון לציון קצת מתחת לרדאר בהתחדשות עירונית, אבל זה ממש לא נכון. היקף ההתחדשות העירונית בראשל"צ הוא כמו בתל אביב, רמת גן ובתם ים. צריך להשוות את העיר לערים הללו. אנחנו גם נמשיך לשמור על העיקרון של התחדשות בניינית, אבל לא בחיזוק אלא בהריסה ובנייה באמצעות התוכנית הבניינית שתחליף את תמ"א 38. נעשה זאת כדי לשמר את הרקמה הוותיקה בעיר, שהיא רקמה טובה מאוד מבחינה אורבנית".

תארי את המהלכים הגדולים שאתם עושים בהתחדשות עירונית?
"מה שמאפיין את ראשון לציון, בשונה מערים אחרות, זה שהקרקעות בבעלות פרטית והשחקן רמ"י קיים, אבל מינורי. תוכניות רבות הן תוכניות של מתחמים ביוזמת יזמים, שאנחנו מקדמים בוועדה המקומית שהיא ועדה עצמאית עם סמכויות. אנחנו מאשרים אלפי יחידות דיור בתוכניות פינוי-בינוי בוועדה המקומית. ראשון לציון היא עיר עצומה, 63 קמ"ר. יש מזרח ומערב. ההתחדשות העירונית תקרה בשנים הבאות גם במזרח וגם במערב. המזרח הוא האזור הוותיק, שם העיר נולדה. שם מרבית ההתחדשות תהיה, בעיקר פינוי-בינוי ברחובות הרצל, רוטשילד וז'בוטינסקי – הלב של העיר. כבר היום מונחות שם לפחות 20 אלף יחידות דיור בתהליכי תכנון. זה אירוע אורבני מאוד משמעותי, לא רק של פינוי-בינוי, כי מרבית התוכניות הן עירוב שימושים – מסחר ותעסוקה. הכל תואם לתמ"א 70 של המטרו ולתוכנית המתאר 2050. הגובה יגיע ל-50 קומות.

"באזור היקב יש תוכנית מאושרת של שלושה מגדלים בני 30 קומות. יש שם גם נכסי שימור שנשמור עליהם", הוסיפה גבריאל, "פרויקט הדגל בהתחדשות העירונית הוא רמת אליהו עם מעל 2,600 יחידות דיור שיהרסו. זו תוכנית שכבר יצאה למימוש".

איך מתבצע שיתוף הציבור בכל המהלכים האלה?
"קודם כול הוועדה המקומית מאוד שקופה ונוכחים בה גם תושבים. הם באים ושואלים שאלות מאוד מתקדמות על התכנון ולא רק על התמורה של הדירה. בנוסף, יש את מנהלת ההתחדשות העירונית שמתמקדת בפן החברתי – למנוע מניפולציות, לוודא תמורות אחידות ולסייע מול תושבים שחוששים או מסרבים. הם גם עושים קורסים לתושבים והנוכחות בהם מדהימה".

רואה קדימה
יום עבודה שיגרתי של מהנדסת עיריית ראשון לציון הוא ארוך, אינטנסיבי ועמוס בפגישות, דיונים, ועדות וסיורי שטח. "היום מתחיל אצלי בשמונה בבוקר ומסתיים בשמונה בערב", היא מספרת, "ביום עבודה שיגרתי יש לי לא מעט פגישות עם יזמים, פגישות בתוך המערכת העירונית, פגישות עם מנהלי האגפים שלי, שבעצם מנהלים את כל אחד מהתחומים שאני אחראית עליהם".

מה האתגר הכי גדול בעבודה?
"בהנדסה יש את התכנון, הרישוי, הפיקוח על הבנייה, הכלכלה העירונית וההשבחה. אני צריכה לייצר סינכרון מלא של כל אחד מהערוצים האלה לכדי תכלול של תמונה אחת. זה בעצם התפקיד המרכזי שלי כמהנדסת עיר – לתכלל ולוודא שכל הערוצים האלה פועלים בסינכרון, שיד ימין יודעת מיד שמאל והמערכת עובדת".

איזו תובנה למדת על תחום ההתחדשות העירונית עם השנים?
"התובנה המשמעותית ביותר שלי היא שבלי מעורבות אקטיבית והמון רצון של הרשות המקומית ההתחדשות העירונית תקרה לאט מדי. ואנחנו כמובן לא רוצים להיות שם. אנחנו מבינים לגמרי שזה צו השעה. אנחנו לגמרי מבינים שאלה פרויקטים מורכבים מאוד, שכדי להצליח לממש אותם צריך להיות מאוד על הדברים ולרתום את האנשים בעירייה על הנושא הזה. בקיצור, לולא מעורבות אקטיבית ורצון גדול של העירייה יהיה קשה לממש פרויקטים בהתחדשות עירונית".

מאז שגבריאל נכנסה לתפקיד יצא לה להשתתף באירוע הריסה אחד במסגרת פרויקט פינוי-בינוי. איך הרגישה כשהבאגר התחיל לעבוד? היא משתפת: "מהנדסת או כל מי שעוסק בתכנון עיר מאוד רואה קדימה איך השכונה תיראה. זה בילט־אין בתוך המחשבה של אדריכל. אני רואה את התלת־ממד העתידי של המקום בצורה מאוד מובהקת. אירוע הריסה זה רגע מאוד של הווה, רגע חד־פעמי. משהו קורה וזה לאו דווקא משהו פיזי, זה משהו רגשי וחברתי של התרגשות מזה שיש שינוי שהרבה מאוד אנשים חפצים בו, מזה שהיה מאמץ גדול ואחרי דרך ארוכה של חסמים זה מתממש". 

היזמים באים
אין יום שגבריאל כאמור לא פוגשת יזמים ולדבריה היא בכלל לא קשוחה איתם. "אני מהנדסת עיר שמאוד בעד יזמים. אני מבינה שיש לי משולש מאוד חשוב שכולל תושבים, עירייה ויזמים ואני עומדת בתווך", היא מסבירה, "היזמים הם בעצם הכלי שלנו לפתח את העיר וזה קורה בזכותם ובשיתוף איתם. בפגישה עם יזם אני מנסה באמת לוודא שהוא יודע איך להתקדם ושהוא לא נתקע בדרך. רוב היזמים מבינים את זה ומרגישים שזאת הגישה".

עד כמה את מרגישה שיזמים מסתערים על ראשון לציון?
"ראשון לציון מבוקשת אצל יזמים בהתחדשות עירונית. אני בטוחה שבשנים הקרובות, אחרי שנראה את התוכניות פינוי-בינוי הגדולות מאושרות, יצטרפו יזמים נוספים. היום פועלים בזירה של ראשון לציון יזמים שכבר רגילים לעבוד עם העיר הרבה מאוד שנים, אבל אני בהחלט רואה גם את החברות הכי גדולות נכנסות ופועלות בזירה הזאת. מה שמאפיין את ראשון, וזה מאוד יפה, שהיזמים המקומיים שצמחו בעיר ופועלים בה כבר עשרות שנים הם גם השחקנים הגדולים ביותר בהתחדשות העירונית".

מה יהיה מבחינתך הצלחה בתפקיד?
"לחזק את מרכז העיר הוותיק בצורה מאוזנת בין מסחר, תעסוקה ומגורים תהיה עבורי הצלחה".

שינוי אחד שהיית משנה בעולם של התחדשות עירונית?
"להגיע לתכניות מאוזנות וכלכליות. צריך לחשוב מחדש על היקפי התמורות. כי מטרים נוספים לכל דירה וריבוי חניות מעלים עלויות וצפיפויות והציבור נפגע מכך. פעם אחת כי פרויקטים נדחים ופעם שנייה כי אנחנו מאבדים פוטנציאל לקרקע ציבורית כמרחב ציבורי או כקרקע לצרכי הציבור".

ראשון לציון בעוד 20 שנה?
"עיר של למעלה מחצי מיליון תושבים, שמרכז העיר שלה מאוד התבסס והמרחב שלה מתחבר טוב יותר לרצועת החוף שלה. זה לא קשור להתחדשות עירונית, אבל זה חלק מהמשימה. אני רוצה לחבר את העיר אל הים, לפתוח את הים לציבור,ולשמור על השטחים הפתוחים, הערכיים והייחודיים שיש בה".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן