קיצור הליכי רישוי והוזלת מחירי הדירות: כך הרפורמות בתכנון אמורות לשחרר את הפקק

שנת 2025 הסתיימה עם הישגים משמעותיים בתחום התכנון והבנייה בישראל: אלפי יחידות דיור חדשות נכנסו לשלבי ביצוע, ובמקביל קודמו רפורמות רחבות שמטרתן לקצר תהליכים, לצמצם חסמים בירוקרטיים ולהוזיל עלויות – מבלי לפגוע ביזמים או באיכות הבנייה. על המהלכים הללו והשפעתם על שוק הדיור, בדגש על הפריפריה, שוחחנו עם הרב נתן אלנתן, יו״ר מטה התכנון הלאומי, בתוכנית הרדיו של רדיו צפון ואתר "מגדילים" – "בונים לגובה".

“זו הייתה שנה מצוינת מבחינת היקף יחידות הדיור והעומק הרפורמטיבי,” אומר אלנתן. “הצלחנו לקדם שינויים שמטרתם להוריד מחירים באמצעות קיצור הליכי הרישוי ושיפור מקצועיות התכנון – ולא דרך פגיעה ביזמים.”

ביטול ההפרדה בין שטחים: פחות ויכוחים, פחות זמן
אחת הרפורמות המרכזיות עליהן מצביע אלנתן היא ביטול ההבחנה בין שטחי “עיקרי” לשטחי “שירות” בתהליך התכנון וההיתר. לדבריו, מדובר במהלך טכני לכאורה – אך בעל השפעה דרמטית על לוחות הזמנים.

“ההפרדה הזו יצרה שנים של ויכוחים בין אדריכלים, יזמים וגורמי רישוי על כל חלל וחלל,” הוא מסביר. “ברגע שמבטלים אותה, הליך הוצאת היתר יכול להתקצר משלוש שנים בממוצע – למספר חודשים בלבד.”

מעבר לקיצור הזמנים, אלנתן מדגיש כי המהלך משפר גם את איכות התכנון ומפחית עלויות מיותרות, מה שמתגלגל בסופו של דבר למחיר הדירה. לדבריו, אין בכך פגיעה ברוכשים: “שטח הדירה בפועל – ‘שטח הפלדלת’ – נשאר זהה. השינוי הוא ברמת אנשי המקצוע, לא על חשבון הציבור.”

שינוי הגדרת בניין גבוה: חיסכון של מאות אלפי שקלים לפרויקט
רפורמה נוספת שנמצאת בשלבי אישור מתקדמים נוגעת להגדרת “בניין גבוה”. כיום, בניינים מעל תשע קומות מחויבים בתוספות יקרות – חדרי מדרגות נוספים ומעליות ייעודיות – שמייקרות משמעותית את עלויות הבנייה.“לאחר בחינה מקצועית הגענו למסקנה שניתן לוותר על חלק מהדרישות בבניינים עד גובה 42 מטר,” אומר אלנתן. “זה שינוי שיכול להוזיל את העלות ליחידת דיור באופן משמעותי.”

הרפורמה צפויה לעלות לדיון במועצה הארצית כבר בתחילת פברואר, וצפויה לחול גם על תוכניות קיימות וגם על תוכניות חדשות – מהלך שעשוי להשפיע במהירות על פרויקטים תקועים.

הפריפריה במרכז: להפוך פרויקטים לא־כלכליים לאפשריים
לדברי אלנתן, המשמעות הגדולה ביותר של הרפורמות היא דווקא בפריפריה. “יש היום פרויקטים רבים של התחדשות עירונית שפשוט לא יוצאים לפועל כי הם לא כלכליים,” הוא אומר. “כשהרגולציה מתגמשת והעלויות יורדות – הפרויקטים האלו הופכים לכדאיים.”
לדבריו, מדובר במהלך שמרחיב את היצע הדיור, מחזק ערים וישובים מחוץ למרכז, ומאפשר ליזמים לפעול מבלי להעמיס עלויות נוספות על הציבור.
“הרפורמות האלו לא רק מפשטות את הבירוקרטיה,” מסכם אלנתן, “אלא מצמצמות הוצאות מיותרות, משפרות את הוודאות ומאפשרות לקדם בנייה – בלי לייקר את הדירות.”
בזמן שהציבור, הרשויות והיזמים ממתינים ליישום בפועל, במטה התכנון מסמנים כיוון ברור: יותר יעילות, יותר שקיפות – והשפעה ישירה על שוק הדיור בישראל, במרכז ובפריפריה כאחד.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן