"אני אוהב לראות דיירים קובעים מזוזה ומברכים שהחיינו. אין סיפוק גדול מזה"

כבר יותר מחמישה עשורים שחברת 'צליח רוטשילד' היא חלק בלתי נפרד ממפת הבנייה הישראלית. החברה, שהוקמה בשנת 1972 על-ידי יוסף צליח ויאיר רוטשילד, פועלת ברציפות מאז וכמעט שאין נקודה בארץ שבה היא לא הותירה חותם. 

היום מוביל את החברה תומר צליח (52), מנכ"ל משותף ודור ההמשך של המייסדים, שממקד את פעילותה של החברה בלב העשייה של שוק הנדל"ן: ההתחדשות העירונית. עד כה החברה אכלסה כ-20 פרויקטים, שבעה נוספים נמצאים היום בשלב הביצוע, כ-15 פרויקטים בשלבי רישוי מתקדמים ועוד מספר דומה מקודמים בשלבים שונים של התהליך. 

"היום אנחנו מקדמים בפרויקטים שלנו כ-1,000 יחידות דיור ישנות לפינוי וכ-4,000 יחידות חדשות לבנייה –  בעיקר בתל אביב ובציר שבין ראשון לציון לנתניה", תיאר צליח את היקף הפעילות, "החברה שלנו מחזיקה בסיווג קבלני ג5 – הדרגה הגבוהה ביותר בסיווג קבלנים ואנחנו גם היזם וגם הקבלן המבצע של הפרויקטים".

מתי התחלתם להתעסק בהתחדשות עירונית?
"היינו מהראשונים שנכנסו לפרויקטים של תמ"א 38. מגרש המשחקים שלנו תמיד היה אזור המרכז ובשנים ההן כמעט ולא ניתן היה להשיג קרקעות חדשות ופתאום ההתחדשות העירונית פתחה בפנינו, בהזדמנות אחת, דלתות למקומות שעליהם יכולנו רק לחלום. עבור יזמים, ההתחדשות העירונית יצרה הזדמנויות עסקיות בפריים-לוקיישנים של תל אביב – אזורים מבוקשים שהיו בנויים מזה עשרות שנים ולא הייתה אליהם שום נגישות יזמית. זה ממש פתח עולם חדש".

העולם החדש נפתח לכולם?
"ההתחדשות העירונית הביאה איתה בשורה קודם כל לתושבים. בניינים ישנים מאוד, שחלקם מטים ליפול, נהרסו ובמקומם נבנו דירות חדשות בבניינים חדשים, ממוגנים מרעידות אדמה ומירי טילים, וזה בלי שהדיירים הוציאו שקל. זו מתנה אדירה שהמדינה נתנה לתושבים – שיפור דרמטי באיכות החיים ובתחושת הביטחון. מבחינת הדיירים, זה כמעט כמו לזכות בלוטו. גם הערים עצמן הרוויחו. אנחנו רואים במרכז הארץ התחדשות עירונית בקנה מידה יוצא דופן. הצפיפות עושה טוב לעיר. ההתחדשות העירונית הפכה אזורים רבים ל'עיר של 15 דקות': מקום שבו כל מה שאתה צריך – חינוך, רפואה, מסחר ושירותים – נמצא במרחק הליכה קצר. ההתחדשות הזו גם חידשה את התשתיות העירוניות, שדרגה רחובות מוזנחים ואפשרה מדרכות רחבות יותר, שבילי אופניים ונטיעת עצים. בכל מקום שבו נבנים בניינים חדשים רואים את השינוי".

מה הדבר הראשון שאתה בודק לפני שאתה נכנס לפרויקט?
"כדי שפרויקט יצא אל הפועל צריך רצון משני הצדדים. לפעמים נדמה שיש דייר שרוצה, אבל מסתבר שרוב הדיירים לא. התחדשות עירונית היא תהליך של WIN-WIN. תכנון טוב הוא גם פרמטר משמעותי. יש מגרשים צרים וארוכים שאפשר למצות אותם מבחינה כלכלית, אבל השאלה היא איך. האם לייצר 'בניין רכבת' מכוער? או בניין נכון, איכותי ומתוכנן היטב? אנחנו מאמינים שתכנון איכותי הוא זה שמביא ערך אמיתי – גם לרוכשי הדירות וגם לדיירים הוותיקים. כשעושים את זה נכון, התוצאה היא שיפור משמעותי באיכות החיים ומוצר מגורים טוב".

לדברי צליח יש לא מעט פרויקטים שנפלו בגלל חוסר היתכנות כלכלית. "הרבה פרויקטים שמגיעים אלי אני מחליט לא ללכת עליהם. לא כל פרויקט מתאים", הסביר, "בהתחדשות עירונית תמיד צצות בעיות מיוחדות, אבל ברוב המקרים הדברים בסופו של דבר מסתדרים. צריך לזכור שאנחנו עובדים הרבה עם תושבים ותיקים שחיים בבניינים עשרות שנים, ולכל אחד מהם יש סיפור אחר וצרכים שונים. גם כמעט בכל פרויקט אנחנו נתקלים בבעיות שהוזנחו לאורך עשרות שנים – ירושות שלא הוסדרו, נכסים שנרכשו ולא נרשמו בטאבו, יורשים שלא אותרו או רישומים חלקיים מתקופות קודמות. היו לנו מקרה שבו דירה נרכשה עוד לפני קום המדינה על ידי הסבא והסתבא של בעלי הדירות אך מעולם לא הושלם הרישום. ואז צריך להבין מה קרה ואיך משלימים היום רישום שלא טופל עשרות שנים.

"התחדשות עירונית היא תהליך שבו גם הופכים כל אבן", הוסיף צליח, "וברגע שמתחילים לחפור לעומק בדברים שלא נגעו בהם שנים – תמיד מגלים משהו. הניסיון הוא לדעת לזהות את הבעיה, לטפל בה בסבלנות ולפתור אותה". 

איך אתה בונה אמון עם דיירים בפרויקט שנמשך שנים?
"שקיפות, שקיפות, שקיפות. אני קורא לזה ‘אפקט הצוללת’. מעל פני המים הכול נראה שקט ורגוע, אבל מתחת לפני המים מתרחשת פעילות עצומה – תכנונים, החלטות, מו"מ ושינויים. הדיירים, שנמצאים מעל פני המים לא תמיד מודעים למה שקורה בתוך הצוללת. הרבה יזמים נופלים באפקט הצוללת: הם מקדמים, מתכננים, נלחמים על הפרויקט, אבל אם לא מתקשרים את זה לדיירים, שמבחינתם זה כאילו לא קרה כלום. לכן בעינינו שקיפות מלאה היא תנאי בסיס. כל דייר צריך לדעת בדיוק מה הוא מקבל, מה כתוב בהסכם ומה לוחות הזמנים. אין תמורות נסתרות. כל אחד ואחת מהדיירים יודע מה התמורה שלו".

מה הרגע הכי מרגש עבורך בפרויקט?
"אירוע הריסה זה אירוע מרגש. עברתי את זה כבר 25 פעמים וזה תמיד מרגש. השלב הכי מרגש הוא מסירת דירות. אני אוהב למסור דירות. אני אוהב לראות דיירים קובעים מזוזה ומברכים שהחיינו. אין סיפוק גדול מזה".

מה מניע את תומר צליח בתוך עולם היזמות?
"אני אוהב את זה ואני לא עושה את זה רק לשם עשייה כלכלית. אני גם סגן נשיא התאחדות הקבלנים ויו"ר האגף ליזמות ובנייה בהתאחדות. אני בא מתוך רצון לתרום ולקדם את ענף הבנייה. בסוף התחדשות עירונית עושה טוב לתושבים הוותיקים, לעיר וגם לעצמנו".

מה אתה מקווה שדיירים יגידו עליך בסוף הדרך?
"אני רק רוצה לראות שהם שמחים ונהנים מהדירה החדשה. יש כאלו שגם שהזמינו אותי ל'על האש' במרפסת אחרי שנכנסו לדירה החדשה ואני מגיע. בכל פרויקט פגשתי את כל הדיירים, אחד-אחד ולכל אחד מהם נתתי את כרטיס הביקור שלי עם מספר הנייד האישי שלי. כשיש בעיה או צורך – הדיירים פונים אליי ישירות. זה ה- DNA  שלי. אני לא מנכ"ל שמדבר מאחורי 30 אנשים. מפקד הולך בראש".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן