פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

אדריכלות של תנועה: כך ייראו הפרויקטים החדשים במתחם ה־1,000 בראשון לציון

תכנון מבוסס מגרש, עירוב שימושים ושפה דינמית: מאחורי הקלעים של הפרויקט החדש במתחם ה־1,000

פרויקט יחזקאל ראשון לציון // הדמיה: סטודיו 84 עבור CityBee אדריכלים
פרויקט יחזקאל ראשון לציון // הדמיה: סטודיו 84 עבור CityBee אדריכלים

ועדת התכנון והבנייה העירונית בראשון לציון העניקה לאחרונה היתר בנייה לשני בניינים מתוך קומפלקס מגורים רחב היקף, הכולל 298 יחידות דיור בשלושה מגדלים בני 22 קומות, המוקמים מעל מרכז מסחרי פעיל, בפינת הרחובות החדשנות וההזנק – בלב החלק הדרומי של מתחם ה־1,000 במערב העיר. העבודות צפויות לצאת לדרך כבר בחודשים הקרובים.

מדובר בפרויקט שמבקש לבלוט בנוף העירוני לא רק בגובהו, אלא בעיקר בשפה האדריכלית שלו: עיצוב חיצוני דינמי, שימוש בצבעים ייחודיים וחזיתות שמייצרות תחושת תנועה ומשתנות בהתאם לזווית המבט ולאור. הבניינים תוכננו עם דגש על אקלים, בידוד, קיימות והתייחסות ישירה לסביבה העירונית והפתוחה שסביבם.

מימין: ערן לשם וערן שקד משרד CityBee // צילום: תמי בר שי
מימין: ערן לשם וערן שקד משרד CityBee // צילום: תמי בר שי

התכנון האדריכלי הופקד בידי האדריכלים ערן לשם וערן שקד ממשרד CityBee, את הפרויקט מבצעת חברת סיון ביצוע מקבוצת צמח המרמן, השותפה גם ביזמות במסגרת קומבינציה עם חברת הצלחת יחזקאל, וניהול התכנון והפיקוח מבוצעים על ידי חברת אפרתי מדפיס. 

מגרש שמכתיב תכנון
האדריכלים ערן לשם וערן שקד מסבירים כי המגרש שעליו מוקם הפרויקט היה נקודת מוצא תכנונית מרכזית. לדבריהם, מיקומו בדופן הדרום־מערבית של מתחם ה־1,000 יצר הזדמנות ייחודית לפתוח את המבנים לכיוון נוף פתוח ושטחים ציבוריים רחבי ידיים. “הקרבה לאגם הגדול, לאמפי פארק ראשון ולשטחים הירוקים שמדרום אפשרה לנו לייצר תכנון שמנצל את המרחב הפתוח ולא מתנתק ממנו,” הם מציינים. בהתאם לכך, הקומפלקס כולו סובב סביב חצר פנימית רחבה לשימוש הדיירים והציבור, והמבנים עצמם תוכננו כך שמרבית הדירות והמרפסות פונות לכיוון דרום־מערב, תוך פתיחת מבטים רחבים ואף חיבור חזותי אל הים.

עירוב שימושים וחיי רחוב פעילים
לדברי האדריכלים, אחד העקרונות המרכזיים בתכנון היה יצירת חיי רחוב פעילים ורצף עירוני אמיתי. “קומת הקרקע תוכננה כקומה מסחרית רציפה שמגדירה את הרחוב, מחזקת את המרחב הציבורי ותוחמת את החצר הפנימית,” הם מסבירים. שטחי המסחר, בהיקף של כ־2,600 מ"ר, כוללים בתי קפה, שירותים שכונתיים, פנאי ובילוי, ומאפשרים לדיירים נגישות יומיומית לפונקציות חיוניות. בנוסף, שולבו בפרויקט שטחים ציבוריים עירוניים בקומת הקרקע ובקומה הראשונה של המגדל הדרום־מזרחי, ובהם גני ילדים וחלל רב־תכליתי, מתוך תפיסה שמגורים אינם מתקיימים בנפרד מהעיר אלא כחלק ממנה.

מגוון דירות ושפה אדריכלית אחידה
ערן לשם וערן שקד מציינים כי התכנון האדריכלי שם דגש גם על המגוון האנושי שעתיד להתגורר בפרויקט. “יצרנו תמהיל רחב של דירות – מדירות קטנות לזוגות צעירים, דרך דירות משפחתיות ועד דירות יוקרה בקומות העליונות – אך שמרנו על שפה אדריכלית אחידה וסטנדרט תכנוני גבוה,” הם אומרים. לדבריהם, אחד המרכיבים החשובים בתכנון היה יצירת פתחים גדולים במיוחד, המאפשרים החדרת אור טבעי ואוורור מקסימלי, כחלק מתפיסה כוללת של איכות מגורים והתאמה לאקלים המקומי.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות