על הנייר: בשנה החולפת אושרו 72 אלף דירות בהתחדשות עירונית

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסכמת את שנת 2025: אושרו 179 תכניות התחדשות עירונית ברחבי הארץ, הכוללות 72,736 יחידות דיור – יותר מפי שניים מהיעד השנתי שקבעה הממשלה. 

מדובר בעלייה של כ־26% לעומת 2024, כאשר כ־27% מהיחידות קודמו ישירות על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. במקביל, אותרו וקודמו עשרות מתחמי פינוי־בינוי חדשים, כולל באזורים שנפגעו מהמלחמה בצפון ובנגב המערבי.

היתרי בנייה:  ירידה של 20%
בשנת 2025 הונפקו היתרי בנייה במסגרת התחדשות עירונית עבור 22,067 יחידות דיור. מתוך כלל ההיתרים, כ־13,400 יחידות דיור ניתנו בפרויקטים של פינוי־בינוי, ו־כ־8,600 יחידות דיור בפרויקטים של התחדשות בניינית – תמ"א 38. 

מדובר בירידה של כ־20% לעומת שנת 2024, שבה הונפקו היתרים לכ־27,600 יחידות דיור. פינוי־בינוי היווה בשנת 2025 כ־61% מסך היתרי הבנייה בהתחדשות עירונית, לעומת כ־39% להתחדשות בניינית. היתרי הבנייה ניתנו בעשרות רשויות מקומיות, כאשר עיקר ההיתרים הונפקו בערים הגדולות והבינוניות במרכז הארץ, לצד ערי פריפריה שבהן ניתנו היתרים בהיקפים נמוכים יותר.

יח"ד בתוכנית פינוי בינוי מאושרות

התחלות בנייה: כרבע מהשוק
בין ינואר לספטמבר 2025 החלו להיבנות במסגרת התחדשות עירונית 16,281 יחידות דיור, המהוות כ־27% מכלל התחלות הבנייה במשק בתקופה זו. מתוך כלל התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית, כ־12,000 יחידות דיור החלו להיבנות בפרויקטים של פינוי־בינוי, ו־כ־4,300 יחידות דיור בפרויקטים של התחדשות בניינית. 

מדובר בהמשך מגמה רב־שנתית, כאשר זו השנה הרביעית ברציפות שבה חלקה של ההתחדשות העירונית מסך התחלות הבנייה הארציות עומד על למעלה מרבע, ובמסגרתה מסלול פינוי־בינוי מהווה את רוב מוחלט של יחידות הדיור שהחלו להיבנות.

הסכמי מסגרת: חולקו כחצי מיליון שקל
בשנים 2021–2024 יושמו הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית (דור א') עם רשויות מקומיות שונות, שבמסגרתם חולקו מענקים בגין היתרי בנייה בהיקף כולל של 440 מיליון שקל, כאשר בשנת 2024 בלבד הסתכמו המענקים בכ־67.8 מיליון שקל, ירידה חדה לעומת כ־138.8 מיליון שקל בשנת 2023. 

המובילות: ירושלים, נתניה, בת ים, חיפה, קריית אונו וגבעתיים
מהנתונים עולה כי המענקים הועברו לרשויות שהנפיקו היתרי בנייה בפועל, ובהן ירושלים, נתניה, בת ים, חיפה, קריית אונו וגבעתיים, בעוד רשויות אחרות לא קיבלו מענקים כלל בשנה זו. 

מענקים: קריית גת לא עמדה בתנאים
במקביל, במהלך שנת 2024 התקשרה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בהסכמי מסגרת רב־שנתיים חדשים (דור ב') עם שש רשויות מקומיות – יהוד, רמלה, פתח תקווה, חולון, אור יהודה וקריית גת – בהיקף תקציבי כולל של 120 מיליון שקל. 

בשנת 2025 חולקו לראשונה מענקים מכוח הסכמי דור ב' בסך כולל של כ־42.5 מיליון שקל, בגין היתרי בנייה שניתנו בשנת 2024 עבור כ־3,626 יחידות דיור, כאשר קריית גת לא קיבלה מענק מאחר שלא עמדה ברף ההיתרים שנקבע. בסך הכול, התמריצים שניתנו בשנת 2025 לרשויות החתומות על הסכמי מסגרת בגין היתרים שהונפקו בשנת 2024 עמדו על כ־110 מיליון שקל, ובשלהי 2025 פרסמה הרשות הממשלתית קול קורא נוסף להסכמי מסגרת בהיקף של 40 מיליון שקל.

הכרזות על 56 מתחמי פינוי בינוי

בשנת 2025 הכריז מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית על 56 מתחמים חדשים במסלול רשויות, הכוללים כ-66,029 יח"ד מוצעות, וזאת כאשר בשנת 2024 הכריז על 23 מתחמים במסלול זה, שכללו כ-25,595 יח"ד מוצעות. 

כמו כן, הכריז מ"מ מנהל הרשות להתחדשות על 78 מתחמי התחדשות עירונית חדשים במסלול יזמים הכוללים כ-25,817 יח"ד מוצעות, וזאת כאשר בשנת 2024 הוכרזו 81 הכרזות מתחמים חדשים שכללו כ-31,882 יח"ד מוצעות. בנוסף, התקבלו 44 החלטות מקדמיות, ושורה של החלטות על הכרזות המשכיות למתחמים שהוכרזו בעבר.

מדובר במספר שיא של הכרזות על מתחמים חדשים, המגיע ל-134 מתחמים בסך הכל, כאשר מספר ההכרזות במסלול רשויות יותר מכפול ממספרן בשנת 2024.

תכניות חלופיות לתמ"א 38  

שנת 2025 החלה בחלוף כשנה לאחר פקיעת תוקפה של תמ"א 38, תכנית המתאר הארצית למיגון מבנים מפני רעידות אדמה. במטרה לייצר חלופה לתמ"א 38, הרשות להתחדשות עירונית פועלת לקדם תכניות בנייניות ביישובים השונים. בשנת 2025 אושרו 4 תוכניות התחדשות בניינית חדשות שקודמו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בערים כפר סבא, פתח תקווה, באר שבע, ולוד וכן תכנית התחדשות בניינית בגבעתיים שיזמה הועדה המקומית. צפי המימוש מכוח תכניות אלו  בשנים הקרובות יאפשר בנייה של כ-14,000 יחידות דיור חדשות. 

כמו כן, הרשות החלה לקדם 3 תוכניות בנייניות נוספות – ברמת השרון, טירת הכרמל ורחובות. 

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומ"מ מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מסר: "שוק ההתחדשות העירונית צלח שנה מורכבת מאוד, כאשר חרף אתגרי התקופה נשמרו היקפי פעילות ותכנון משמעותיים בתחום. גם השנה שומרת ההתחדשות העירונית על משקל מרכזי בכלל התחלות הבנייה בישראל, בסדר גודל של כשליש מהשוק, ומשקפת מגמה יציבה של התבססות התחום כאחד ממנועי ההיצע המרכזיים במרכזי הערים ובשכונות הוותיקות. אם בעבר התפיסה הרווחת בקרב השוק בכלל והיזמים בפרט הייתה שמשאב הקרקע הוא המשאב החשוב ביותר, כיום ברור כי קיימים בקנה מאות פרויקטים בהתחדשות עירונית שיכולים לצאת לפועל בטווח המיידי.

לצד הישגי התכנון, הדגש השנה היה ביצירת תנאים שיאפשרו הוצאה של פרויקטים מהכוח אל הפועל, הסרת חסמים, קידום היתרים והאצת מימוש בפועל, גם באזורים מורכבים ובעלי ביקוש גבוה. אישור חוק שיקום נזקי המלחמה בהתחדשות עירונית מהווה נקודת פתיחה חשובה למעבר משלב התכנון לשלב הביצוע, ומניח תשתית למימוש פרויקטים בהיקפים משמעותיים במרכזי הערים ובאזורי הביקוש". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן