כמה חתימות צריך כדי לחתום על הסכם התחדשות עירונית?

דיירים שומעים מספרים שונים: 50%, 66%, 80%, 100%. חלק חושבים שבלי כולם אי אפשר לזוז, אחרים מגלים מאוחר מדי שחתמו על משהו מחייב. הבלבול נובע מכך שיש שלבים שונים בתהליך – ולכל שלב נדרש רוב אחר. 

התשובה
אין מספר אחד נכון. אחוז ההסכמה הנדרש משתנה לפי השלב בתהליך ולפי סוג ההחלטה.

התחלת תהליך – מה נחשב “לא מחייב”?
בשלבים הראשונים:
בדיקות ראשוניות
פגישות הסברה
בחינת היתכנות
אין צורך ברוב פורמלי, ולעיתים גם מיעוט דיירים יכול להתחיל לקדם בדיקה.

חתימה על הסכם – כאן זה כבר סיפור אחר
כאשר מדובר בחתימה על הסכם עם יזם והסכם מחייב משפטית
נדרש רוב גבוה יותר, בהתאם לחוק ולמסלול:
בפינוי-בינוי ותמ"א 38 – הריסה ובנייה מחדש: רוב נדרש להתחלת התהליך בדרך כלל 66% מבעלי הדירות (שני שלישים) להסכמת ההריסה והמימוש של הפרויקט.
ההסכמה הזו מאפשרת להתקדם בפרויקט גם מול דיירים הסרבנים, אם ניתן להם מכתב התראה או פנייה משפטית, ויש לכך עיגון בחוק. 

חשוב לציין שייתכנו דרישות שונות, למשל כאשר הרשות המקומית מחייבת את היזם להגיע לרוב של 100% מבעלי הדירות כדי לייצור הסכמה גורפת. זה אומנם לא דרישת החוק אבל הרשות המקומית היא הגורם שמאשר את התוכניות בוועדה המקומית ולכן, הדרישות שלה רלבנטיות.
עוד חשוב לציין שבמתחמים שנפגעו מירי טילים במלחמת "עם כלביא", הרוב הדרוש יורד ל-50% וזאת במסגרת חקיקה מיוחדת למתחמים אלו. 

איפה דיירים נוטים להתבלבל?
חושבים שכל חתימה היא “רק בדיקה”
לא מבינים מתי מסמך הופך למחייב
מניחים שבלי 100% אי אפשר להתקדם
בפועל – אפשר להתקדם גם בלי הסכמה מלאה, אך לא בכל שלב.

מה חשוב לדיירים לבדוק לפני חתימה?

✔ האם המסמך מחייב משפטית

✔ איזה רוב נדרש בשלב הזה

✔ האם אפשר עדיין לסגת

✔ מי מייצג את הדיירים בתהליך

מה חוזר אצל אנשי מקצוע בתחום?
מרבית אנשי המקצוע מדגישים כי:
כל שלב דורש רמת הסכמה אחרת
הבעיה אינה מספר החתימות – אלא חוסר ההבנה על מה ולמה חותמים
שקיפות והסבר מוקדם מונעים התנגדויות בהמשך

*המידע במדריך מבוסס על ניסיון מצטבר של אנשי מקצוע בתחום ההתחדשות העירונית, ועל פרקטיקה הנהוגה ברוב הפרויקטים.

**המידע מובא לצורך ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן