מהנדס העיר ירושלים: "ציפוף הוא לא איום, זו ההזדמנות של העיר"

עיריית ירושלים זוכה לשבחים מקיר לעיר בכל הקשור לקידום תחום ההתחדשות העירונית. בכנס השנתי של אתר "מגדילים" יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים, תיאר את האתגר המרכזי של בירת ישראל: "איך מייצרים התחדשות עירונית אינטנסיבית ומצד שני שומרים על צביון העיר? הכול מתחיל בשאלה איפה עושים את זה? באזור דרום ־ מערב קריית יובל והאזור, או דרום ־ מזרח תלפיות ודרך חברון שעולים לגובה, לעומת מרכז העיר ההיסטורית ששם אנחנו שומרים על הערכים. נחלאות היא דוגמה מובהקת. אם נדע לבנות בהתאמה למקום, נעשה את הדבר הנכון".

אבן אמר את הדברים בפאנל ייעודי שעסק בהתחדשות ירושלים בהנחייתה של הילה ציאון עורכת הנדל"ן של  ידיעות אחרונות ו- ynet והציג את האיזון העדין בין שמירה על צביון ייחודי לבין מהפכת פיתוח שמעצבת מחדש את העיר הגדולה בישראל.

אבן הדגיש כי העיר רואה בציפוף הזדמנות ולא איום: "רשויות רבות מפחדות מזה, ירושלים לא. יחידות דיור ומשרדים הם מנועי צמיחה. ראינו ביפן איך ציפוף מפתח עיר. מהפכת התחבורה משנה את ירושלים: כשמגדלים שיקבלו טופס 4 ייכנסו לשימוש, הרשת המסילתית של הרכבת הקלה תהיה גמורה. ירושלים מבינה את הפוטנציאל ועובדת קשה כדי לממש אותו".

על היטלי ההשבחה אמר: "הוויכוחים אינסופיים, אבל מאז שהתחלנו לעבוד היקפי ההשבחה גדלו פי חמישה. ב־2022 חצינו את המיליארד, למרות הפטורים. זה מנוע צמיחה, כשאתה לא חושש ומפתח בכל הכוח, העיר ומדינת ישראל מרוויחות".

שירה תלמי באבאי, יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, הציגה את החזון הרחב להתחדשות העיר: "לעיר יש חזון מבוסס על הסעת המונים, תעסוקה ומגורים. בקצוות, במקום שבו העיר פוגשת שטח פתוח, היא פוגשת אותו בעוצמה. ירושלים נהנית מסביבה מושלמת: גם ראש העיר, גם מהנדס העיר וגם הוועדה המחוזית רוצים פיתוח. כל הקיבעונות שליוו את ירושלים מתפרקים. העיר הייתה בקיפאון במשך שנים, והיום היא משחררת אנרגיה אדירה. אנחנו רואים הגירה חיובית, כי ירושלים בחרה בפיתוח. זו עיר לא צפופה שמשתרעת על שטחים שלא נוצלו נכון, ועכשיו זה משתנה".

באבאי התייחסה גם להתנגדויות הציבור: "התנגדות היא אירוע פסיכולוגי שמסתיר פחד. לפני שהרכבת הקלה נפתחה אמרו שיהרגו 30 איש בשנה. היום זו הצלחה מסחררת. כשאני מאמינה בפרויקט, כולם מצטרפים. צריך לראות את העתיד ולא לפחד ממנו".

יוסי חזן, סמנכ"ל התחדשות עירונית בקרדן נדל"ן, תיאר את המציאות הייחודית לעיר: "יש לנו בפרויקט מסוים תב"ע ל־30 קומות, ואז מגיע מכתב מרב השכונה שמורה לא לחתום על פרויקטים מעל 18 קומות. בירושלים סוכות הופכות להיות נושא מרכזי בשיח ההתחדשות. שכונת הגבעה הצרפתית מתחרדת – זה מבורך, אבל השינוי התכנוני חייב להתאים לשינוי החברתי. זה אתגר אמיתי".

לדבריו, הפער בין ירושלים לערים אחרות הוא מהותי: "בערים אחרות קובעים מראש מה לא יהיה. בירושלים עושים איתך תהליך. אתה לא מרגיש שיורים את החץ ומציירים סביבו את המטרה, יש דיאלוג אמיתי".

ינון מגזימוף, מנכ"ל ובעלים תב"ע קפיטל, הצביע על נקודת התורפה: "חוסר איזון נולד מחוסר ודאות. תב"ע יזמית מצד בעלי הזכויות היא בדיוק המקום שבו יוצרים את האיזון הנכון. בירושלים כולם מגיעים עם הפחדים והצרכים שלהם, ותהליך התכנון מעלה הכול לפני קבלת החלטה. כשהתהליך נכון, מגיעים לאיזון".

מגזימוף ציין כי הפיתוח המואץ קיצר פערים של שנים: "כולם מבינים היום שדיירים לא יקבלו תמורה אם הפרויקט לא יהיה טוב לעיר. הגישה של 'לתת כמה שפחות ולקבל כמה שיותר' לא עובדת כאן. בירושלים מובילי המערכת ראויים לתודה".

גם צביקה רובינשטיין, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל פיתוח עסקי בבית וגג, תיאר עבודה עירונית נדירה בישראל: "כיזם, העבודה בירושלים נוחה. העירייה מחויבת לפיתוח. לכל פרויקט יש מורכבות, אבל כשהרשות שותפה ורוצה לקדם – מוצאים פתרונות. יש רשויות שטרפדו לנו פרויקטים, מרגישים אדישות מצד מקבלי ההחלטות, בירושלים זה הפוך. לפעמים העירייה נוזפת בנו שלא התקדמנו מספיק".

רובינשטיין אמר כי ירושלים מבינה את הכוח של תמורות לבעלי דירות: "העירייה נותנת 25 מ"ר תוספת שזה הרבה יותר מהמקובל, כדי למשוך את הציבור פנימה. במקום לראות בבעלי הדירות 'חזירים' כמו שלעיתים קוראים להם בחדרי חדרים ברשויות אחרות, העירייה מבינה שצריך תמריץ איכותי כדי לייצר תנופה. בזכות זה אפשר לממש את החזון של הפיכת ירושלים למטרופולין".

יחיאל סגל, מנכ"ל ובעלים קבוצת בית ירושלמי BY ,טען כי השיח הציבורי מפספס את העיקר: "מדברים על עוצמות הבינוי, אבל הדבר הנכון הוא להבין איך משפרים את חיי הדיירים ואיך מחדשים את העיר. ירושלים משתנה מהקצה אל הקצה. התרבות, המגורים, התעסוקה. פעם בקושי היו בעיר פרויקטים עם בריכה, היום הכול משתנה. העיר תיראה אחרת לגמרי".

על הבנייה למגזר החרדי אמר: "יש אתגרים, אבל זו חלק מהתחדשות עירונית. אני בעד סוכות קהילתיות, כמו שמייצרים מסתורי כביסה בפרויקטים אחרים, יש פתרונות. ירושלים תהיה מטרופולין שייתן פייט לתל אביב. אנחנו מאמינים שאנחנו מקימים את המטרופולין הבא בישראל".

חגית וולף, מנכ"לית קן התור, תיארה את פריזמת ההתחדשות במגזר החרדי: "במגזר חרדי 'חדש אסור מן התורה'. כל שינוי מתקבל לאט יותר. גם אם הוועדה המחוזית נותנת זכויות, אני לא תמיד יכולה לעלות לגובה וזה מתנגש עם הכלכליות. שכונות רוממה ורמות חוות את השינוי והציבור לקראת סוף שלב העיכול. בסופו של דבר ירושלים תתפתח, תהיה עיר מצוינת ותדע להכיל את הצביון החרדי".

גם וולף ציינה לטובה את שיתוף הפעולה העירוני: "יש בעירייה ובמחוז צניעות וקשב. גם אם אני מגיעה לפרויקט עם צורת חשיבה שונה מקשיבים. זה לא מובן מאליו".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן