מתכנן מחוז תל אביב: "המנוף להתחדשות עירונית הוא ביצוע פרה-רולינג אצלנו ושילוב הרשות המקומית"

"החסם המרכזי בפני התחדשות עירונית הוא הסחבת והבירוקרטיה", כך אומר צחי דידי, מנכ"ל אביב מליסרון, בכנס "הבמה המרכזית" של אתר "מגדילים", בפאנל בהנחייתו של מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי של חדשות 13. שחם: "עוד לפני שאנחנו מגישים תכנית, יש ריצה מול הדיירים, עד שמגיעים מולם לסיכום מסחרי. אבל זה לא יהיה את מה שהרשות המקומית מתכננת. ברשות יגישו תכנית מתאר שאותה ירצו לקדם, ויתעלמו מסיכומים בתוך המתחמים, לפעמים יערבבו בין יזמים. והסחבת עד להגשת תב"ע נמשכת 3 שנים. בינתיים, העלויות מתייקרות, שכר עבודה עלה ב-30 אחוז, והעלייה במחירים לא הייתה באותו קצב".

אדריכל ארז בן אליעזר, מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, הסכים עם חלק מדבריו של שחם, והוסיף: "התשובה לשאלה איך לוקחים את הנושא של התחדשות עירונית לתכנית מאושרת, היא כמה שיותר פרה רולינג, ולא להגיע אלינו אחרי שהכל סגור. ההצעה שלי לצרף את הרשות כדי להניע את התהליך. ברגע שהגוף הציבורי מצטרף, הפרויקט יוצא. ההתערבות של רשות מקומית או הרשות הממשלתית להתחדשות היא מנוף להתחדשות".

אלי גבאי, מנכ"ל קבוצת גבאי, התייחס לעובדה שהקבוצה מתייחדת בהיותה חברה יזמית וקבלנית: "אנחנו נפגשים היום בשוק עם עלויות הביצוע והמימון, כשאתה מגיע לרף רווחיות גבולי, הכל מתיייקר. עלויות הביצוע עלו ב-30 אחוז, ואם יש לך סינרגיה מלאה בתוך החברה, וכל המערכות נמצאות אצלך, אתה מציל פרויקט לא רווחי והופך אותו לרווחי. בסוף יש כיס אחד, הכיס של היזם. וכשיש ליזם את הזרוע של הביצוע, אתה מביא את הפרויקט לרווחיות".

כאשר נשאל על ההתמודדות עם התארכות ההליכים ברשויות המקומיות, אמר גבאי: "לכל אחד כואב רק בכיס. אם תפגע שם ברשות המקומית, אז היא תעמוד בלוחות הזמנים. אם לא תעמוד בלוחות הזמנים, תהיה הפחתה בהשבחה, וזה ידרבן אותה לעמוד בלוחות הזמנים".

רומן פרס, ראש עיר יקנעם, אמר כי אחד הנושאים שבהם הוא עוסק זה מציאת פתרונות לדיור לדיירים במתחמי התחדשות: "יש לנו תכנית אב להתחדשות שכוללת 15 מתחמים, שאחד מהם נמצא בשלב מתקדם. מה שמעסיק אותנו זה לאן להעביר את התושבים במתחם. אנחנו חושבים על מודל של בינוי פינוי בינוי".

עוד אומר פרס כי אופיה של עירו צפוי להשתנות בעקבות ההתחדשות: "ביקנעם אנחנו מבינים שעלינו לבנות לגובה. שוק הקרקעות מצומצם, ולכן נצטרך לעלות לגובה. חתמנו על הסכם גג שבמסגרתנו המדינה תשקיע 1.8 מיליארד שקל בעיר, 300 מיליון יילכו לשכונות הוותיקות, שאותן אנחנו מחדשים. במסגרת ההסכם, שריינו מאות דירות בקרקע משלימה לצורך התחדשות עירונית".

טל קידר, מנכ"ל קידר מבנים, שעוסק בעיקר בהתחדשות ברמת הבניין הבודד, מסביר את היתרון בהתחדשות בניינית: "רשויות שהשכילו לקדם תכנית בניינית, אצלם תהיה בנייה מסיבית, כי קל להוציא היתרי בנייה, במרקם תכנית פינוי בינוי שלוקחת שנים. עם זאת, יש לנו גם פרויקטים מתחמיים. מתוקף תכנית עירוניות של בניין בודד, ניתן להוציא היתרים, שיכולים להיות מהירים ורווחיים".

כאשר נשאל על רפורמת הרישוי העצמי, אמר קידר: "זה סוג של מהפכה שתקרה בשנים הקרובות. שבה האדריכל יוציא את ההיתר ואת אישור העבודות. כרגע זה רק בהתחדשות בהסכמה של 100 אחוז או תב"ע מאושרת, אבל השוק מדבר בשם עצמו, אם בשנה שעברה היו 50 אדריכלים שנרשמו, השנה מדובר ב-250 אדריכלים".

רות לוי, מנכ"לית חברת המימון "עדית מימון", הסבירה על היתרון במימון חוץ בנקאי: "אנחנו מעניקים פתרונות מימון לקבלנים. ההתפתחות של פתרונות מימון, נולדה מתוך צורך בפתרונות גמישים, בעיקר בתקופות משבר. אנחנו בוחנים תרחישי קיצון, ויודעים איך לנהל את הסיכונים".

חברת עדית מימון הוקמה שבועיים לפני 7.10. לדברי לוי, המלחמה השפיעה על התנהלותם מול יזמים שנקלעו למשבר: "הצענו כאן סוג של תמיכה והדרכה ליזמים, ללוות אותם, להניח מראש מחירים נמוכים יותר, לתת יותר גרייס. הכל כדי לאפשר להם לעבור את התקופה". לוי מציינת עוד כי כדי לקדם התחדשות עירונית, צריכה להתגבש הסכמה בין הדיירים, היזם והגוף המממן: "צריך למצוא מנגנון משותף שבו תהיה התפשרות על תמורות מצד הדיירים, והגוף המממן יוריד ריבית תמורת שותפות ברווחים מצד היזמים".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן