החזרת מס הרכוש בתקציב 2026 - גורמי נדל"ן מזהירים: "מס עונשי שיפגע ביזמים וברוכשים"

לאחר יותר משני עשורים, במשרד האוצר בוחנים מחדש את האפשרות להחזיר את מס הרכוש, מס שבוטל בשנת 2000 ונועד בזמנו לעודד בנייה ולמנוע ספסרות בקרקעות. לפי ההערכות, הצעת החוק צפויה להיכלל במסגרת תקציב המדינה לשנת 2026, כחלק מהמאמץ להגדיל את הכנסות המדינה ולתמרץ פיתוח קרקעות פרטיות.

המס, שבוטל עם קביעת שיעורו לאפס, היה מוטל על בעלי קרקעות לא מנוצלות בשיעור של כ־1.5% מערך הקרקע. עם זאת, בעבר הוא עורר התנגדות רחבה בשל מורכבות הגבייה והעומס שיצר על ועדות הערר.
תומכיו רואים בו היום כלי מדיניות כלכלי שניתן להתאים למציאות העכשווית, ואילו מתנגדיו מזהירים מפני “מס עונשי” שעלול להכביד על הענף כולו דווקא בשעה שהוא מתמודד עם האטה, עלויות מימון גבוהות ומחסור בהיתרי בנייה.

עו"ד גיא פרבמן, בעלים ומייסד משרד פרבמן רשף ושות': "הטלת מס רכוש באופן רוחבי לעניות דעתי תוביל רק לעליית שווי הדירות, מס רכוש שבוטל בשנת 2000 הינו מס שמוטל על קרקע פנויה. העובדה שיוטל מס רכוש תוביל את בעל הקרקע לעלות את המחיר על הקרקע בעת שימכור את הקרקע, דבר זה יוביל לעלות נוספת על הקבלן/יזם שירכוש את הקרקע ובסוף זה יושת על הקונה, הדרך לשחרור קרקעות ולהגדלת היצע הדירות והורדת המחירים צריכה להיות בכיוון אחר, הורדת נטל המס על הקרקע, מתן הטבות להוצאת היתרים. בפריפריה ביטול או הקטנת שיעור המע"מ שישלם הקונה. ועוד רשימה ארוכה של מהלכים. הטלת מס רכוש היא לא הפתרון"

רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים: "החזרת מס הרכוש יכולה להיות כלי לגיטימי ליצירת הכנסות ולחידוד תמריצים לבנייה על קרקעות בלתי מנוצלות, אך יש לבחון היטב את העיתוי וההשפעה הכוללת על הענף.
שוק הנדל״ן למגורים בישראל זקוק כעת למדיניות מעודדת פיתוח הרחבת היצע, התאמת תשתיות והאצת פרויקטים.
הטלת מס נוסף בשלב הנוכחי עלולה להכביד על יזמים ולהאט את קצב הפיתוח, מהלך שעלול לפגוע ברוכשים ובצעירים המחפשים פתרונות דיור.
הדרך הנכונה היא לייצר תמהיל של תמריצים רגולטוריים וכלים פיננסיים, לצד מדיניות ארוכת טווח שמעודדת יזמות וצמיחה."

עו״ד ירון טיקוצקי, ממשרד דורון טיקוצקי ושות': "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים  הכל תלוי בשאלה מה ייחקק. לפני ביטולו, המס לא חל על דירות מגורים וגם לא על קרקעות חקלאיות. כיום, כשהקרקעות הפנויות כמעט אינן קיימות ובפרט באזורי הביקוש, עיקר עתיד הנדל"ן מבוסס על מתחמי התחדשות עירונית.
אם המס לא יחול על דירות מגורים או על מגרשי 'מחיר למשתכן', לא צפויות לו השלכות דרמטיות. גם בתחום התעסוקה  לא נראה שמס כזה יזרז פרויקטים חדשים, אלא בעיקר ישיג מטרה פיסקלית של הגדלת הכנסות המדינה."

שמאי המקרקעין שמוליק כהן, מנכ"ל ובעלים של אס.קי. SK שמאות: "הרעיון להחזיר את מס רכוש, שבוטל בשנת 2000, עולה כמעט מדי שנה במסגרת דיוני תקציב המדינה, אך בדרך כלל הוא יורד מהשולחן בשלב מוקדם.
אחת הסיבות לכך היא שתמיד ברגע האחרון מופעלים לחצים מבעלי הון, שכן מי שמחזיק בקרקעות זמינות לבנייה ולא מממש אותן  אלו לרוב בעלי רכוש ויכולת.
החזרת המס תכניס את שוק הנדל"ן לסחרור של שומות, עררים וסכסוכים, שכן שווי הקרקע נתון לפרשנויות שונות.
במקום להטיל מס נוסף, מוטב שהמדינה תתמקד בהסרת חסמים תכנוניים, בקיצור הליכי רישוי ובהגברת הוודאות התכנונית בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית."

עו״ד קרן כהן בלחרסקי, מייסדת משרד עו"ד קרן כהן – בלחרסקי, גפני, רובנס – ווקיל, ינקו ושות': "החזרת מס הרכוש שהיה קיים עד סוף 1999 והורד לשיעור אפס אינה יצירת מס חדש אלא שינוי בשיעורו. אני מעריכה שהממשלה תצליח לקדמו במסגרת התקציב הקרוב.
אין ספק שהמהלך יעורר אמוציות בקרב בעלי קרקעות, אך דווקא לקבלנים הוא עשוי להיטיב  משום שהוא יכול לעודד בעלי קרקע למכור או להיכנס להסכמי קומבינציה, ובכך להגדיל את היצע הדיור בטווח של כמה שנים.
עם זאת, טרם פורסמו פרטי החוק המהותיים  שיעור המס, אופן החישוב וקריטריונים לפטורים."

עו"ד אושרי שלוש שותף ומייסד, אושרי שלוש פירמת עורכי דין :
שוב המחוקק מחפש פתרונות קלים ולא את הפתרונות הראויים והנכונים.עידוד העסקאות והגדלת ההיצע צריך להיות באופן של הורדת ריבית, הורדת מיסוי כמס רכישה למשקיעים, תמריצים בדמות הטבות מיסוי והגברת זכויות בניה ליזמים, התערבות ממשלתית בהפחת עלויות משמעותיות של הביצוע (פועלים, הפחתת מיסוי לחומרי בניין וכו).
במקום זאת, המחוקק שולף מהבוידעם פתרון קל מבחינתו, שנכשל כבר בעבר- בדמות מס רכוש למי שאינו בונה על קרקע בבעלותו.
זאת ועוד, אנו חודש לפני הטלת המס, ובמתכונתו הנוכחית נראה שהמס מלא בחורים וכשלים. למשל, ראוי ששמאי מקרקעין יקבע את שווי הקרקע למיסוי, ולא כפי שמנוסח היום- פקיד השומה.״

אבי לוי, מנכ"ל קבוצת יהודה לוי: "החזרת מס הרכוש לשוק הנדל"ן עלולה להיות צעד שגוי בשעה שהשוק מתמודד עם האטה, עלויות מימון גבוהות ומחסור בהיתרים.
מס נוסף רק יכביד על יזמים ורוכשים, יפגע בכדאיות הכלכלית של פרויקטים חדשים ויעכב את קידום ההתחדשות העירונית.
אם כבר שוקלים להטיל מס, עליו להיות כזה שמעודד הוצאת פרויקטים לביצוע ולא כזה שמכביד על תהליך הבנייה.
מסים לא יפתרו את מצוקת הדיור – מדיניות אחראית ותכנון ארוך טווח כן."

קובי ארדיטי, שותף מנהל RMA מקבוצת רם מוגרבי ארדיטי: "מס רכוש הוא מסוג המיסים, בהם בעלים של נכס משלם מבלי שהרוויח דבר על הנכס. בעיניי הוא מאותה המשפחה של מס הירושה. המיסים האלה עולים לדיון בכל פעם שקופת המדינה מידלדלת. המיסים הנ"ל אינם מעודדים את האזרחים לרכוש נכסים או לצבור אותם, ואני מקווה שלא יוטלו".

עו״ד דורון אריאל, בעלים ומייסד משרד דורון אריאל ושות׳: "מס רכוש נועד לתמרץ ביצוע בנייה על קרקעות ולא להחזיק אותן במשך זמן ללא קידום – אבל במציאות הנוכחית מדובר במס מיותר לחלוטין שבוטל בצדק.
בישראל יזמים רוכשים קרקעות כדי לבנות, לא כדי להחזיק אותן לשנים ארוכות. מי שמעכב את הבנייה הם לא היזמים אלא ועדות התכנון והעיריות.
הטלת מס נוסף ומיותר רק תביא לחיכוכים משפטיים רבים בדבר זהות הגורם המעכב, ובסופו של דבר עלויות המס יתגלגלו על רוכשי הדירות וייקרו את מחירי הדיור.
להטיל מס כזה על שוק מדשדש – זו חלמאות ממדרגה ראשונה. אין כאן עידוד אלא קנס עונשי שמטיל אחריות על מי שאינו אשם. במקום להכביד, על המדינה לספק הקלות במס שיחזירו את רוכשי הדירות והמשקיעים, במקום לגרום להם לברוח להשקעות בחו"ל. חלם זה כאן."

בעוד משרד האוצר מציג את החזרת מס הרכוש ככלי מדיניות שמטרתו לעודד בנייה ולהגדיל את ההכנסות, רוב גורמי הענף סבורים כי מדובר בצעד שעלול דווקא להכביד על שוק הנדל״ן, לייקר את הדירות ולהרחיק משקיעים.
האם המס יחזור לחוק במסגרת תקציב 2026? ימים יגידו – אך דבר אחד בטוח: הדיון הזה צפוי להיות מהחמים ביותר בזירה הכלכלית של השנה הקרובה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן