"עורכי הדין שמעצבים את עתיד הנדל"ן" עם עו"ד עינת שקד

עו״ד עינת שקד, שותפה מנהלת ובעלים במשרד יהב ושות', נחשבת לאחת מעורכות הדין הבולטות והמנוסות בתחום ייצוג בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית. בעידן שבו תחום הנדל״ן מתנהל בין אתגרים משפטיים וכלכליים לבין השפעות חברתיות וקהילתיות, שקד מביאה גישה הוליסטית ועמוקה שמחברת בין מקצוענות, אנושיות ותעוזה עסקית.

“נולדתי לעולם הזה,” היא אומרת, “אמי, עו״ד דינה יהב, הייתה בשבילי השראה – אשת קריירה חלוצה וייחודית בתחומה. כילדה גדלתי בתוך עוצמה, עצמאות ותעוזה בעולם המשפט והנדל״ן.” החיבור לעולם ההתחדשות העירונית נולד אצלה מתוך הבנה שהעיסוק הוא לא רק בנדל״ן, אלא באנשים ובחיים עצמם.

אחת החוויות המכוננות בעשייתה הייתה ייצוג עסקה של קק״ל מול ערבים ישראלים בצפון, מקרה שהצריך הבנה מעמיקה של תרבות, זהות ורגישויות חברתיות. "הפרויקט הזה עיצב את תפיסת העבודה שלי", היא נזכרת. "הוא לימד אותי להבין את המכלול, לחשוב בפרספקטיבה רחבה ולזהות את ההשלכות האפשריות של כל פעולה או החלטה". 

שקד מדברת בגילוי לב על מצבו של שוק הנדל״ן כיום. לדבריה, מדובר בתקופה מאתגרת שבה ירידה במכירות וברווחיות היזמית מלווה בעלייה בעלויות הבנייה והמימון. "יש הרואים בעידן הזה ‘פצצה מתקתקת’,” היא אומרת. "יזמים חדשים נמרצים ונועזים יותר, בעוד הוותיקים נוקטים זהירות ושמרנות. אנחנו עדים לשיתופי פעולה נדירים מצד אחד, אך גם למאבקים משפטיים קשים מצד שני – כל אחד מנסה לאמוד את הסיכוי להצלחת הפרויקט, כשהסיכון גבוה". 

אך מעבר לאתגרים הכלכליים, שקד מדגישה שהעומק האמיתי של ההתחדשות העירונית נמצא דווקא בצד האנושי. “מהות העבודה שלי היא קודם כל האנשים", היא אומרת. "בכל פרויקט יש קהילה – משפחות, שכנים, דורות שצמחו במקום. העבודה המשפטית נוגעת ישירות בחיים שלהם. הזכות ללוות תהליך כזה, שבו אתה משנה מציאות, היא שליחות. אנחנו ביהב ושות' רואים בעצמנו חלק מתהליך של שדרוג איכות חיים, ביטחון ונגישות – שינוי אמיתי במרקם החיים העירוני". 

שקד, שמייצגת אך ורק בעלי דירות, נתקלת לא אחת בסכסוכים פנימיים מורכבים. "חוסר אמון בין בעלי הדירות, פולשים או סכסוכי שכנים – כל אלה עלולים לעכב פרויקט לשנים", היא מסבירה. "הדרך שלנו להתמודד עם זה היא מעורבות אישית, שקיפות והובלה. אנחנו משקיעים בליווי צמוד, בהסבר פומבי, בשיח ישיר שמנטרל את החשדנות ומחזיר אמון". במקרים של מחלוקות מול יזמים, היא מוסיפה, "אנחנו עובדים יד ביד עם שמאי ומפקח בעלים כדי להגיע לפתרון הוגן. הליכים משפטיים הם מבחינתנו מוצא אחרון. לכן כבר בשלבי ההסכם אנו משלבים מנגנוני יישוב סכסוכים – עם פרשנות והגדרת הפרות מראש". 

במישור הרגולטורי, היא מצביעה על אתגרים חדשים שנולדו עם החקיקה האחרונה. "המעורבות של משרד המשפטים והרשויות בהסכמי שכר טרחה, קרנות תחזוקה וזכויות קשיש נועדה להיטיב עם בעלי הדירות – אבל לעיתים היא לא מתאימה למציאות הדינמית בשטח. כשיש חוסר גמישות, קשה להתאים את הכלים למציאות, וזה עלול לעכב פרויקטים שלמים". 

שקד מזהה גם טעויות נפוצות שחוזרות בפרויקטים. "יש לעיתים פער בין הציפיות של בעלי הדירות לבין המציאות הכלכלית", היא אומרת. "רבים רוצים למקסם תמורות, או לדרוש יישום מלא של מדיניות עירונית מבלי להתחשב בעלויות ובמגבלות. התוצאה היא עיכובים ולעיתים חוסר יכולת לממש את הפרויקט. לכן נדרש איזון – ראייה משפטית־עסקית לצד רגישות אנושית". 

בסוף היום, היא אומרת, הכול חוזר לאנשים. "שילוב של מקצועיות משפטית, הבנת בני אדם, שקיפות והובלה נכונה – זה סוד ההצלחה שלנו. כל פרויקט הוא הזדמנות ליצור שינוי אמיתי – לבחור בתקווה, בבנייה של קהילה, ולהעניק לאנשים הזדמנות חדשה. ההתחדשות העירונית מבחינתי איננה רק בניינים, אלא בראש ובראשונה חיזוק של חיים ושל המרקם החברתי־עירוני".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן