מקצרים את הליכי הרישוי: בוטלה החלוקה ההיסטורית בין שטחים בהיתר הבנייה

מ"מ שר הפנים, יריב לוין, חתם היום על תקנות חדשות לביטול החלוקה ההיסטורית בהיתר הבנייה בין שטח עיקרי לשטח שירות – מהלך שצפוי לפשט את ההליכים ויקצר את משך הזמן בהוצאת היתר הבנייה בישראל. המשמעות – מעתה נדרש לפרט בהיתרי בנייה רק את שטח הבנייה הכולל. מדובר גם בהיתרי בניה שיוצאו מכוח תוכניות שכבר אושרו וטרם נבנו בפועל. 

התקנות והסייגים
כזכור, על פי התקנות שהיו תקפות ב-30 השנים האחרונות היתה קיימת חובה להפריד בתוכניות והיתרי בניה בין שטח עיקרי לשטח שירות, דבר שגרם לכך שבהיתר הבניה נדרשים לבחון פרטי פרטים של המבנה הנובעים מעקרון חלוקת שטחי הבניה לשטחים לשימוש עיקרי (כגון, מגורים, מסחר, מבני ציבור וכו') ושטחי שירות (כגון מחסנים, ממ"דים, חניות וכו', ואף בליטות עיצוביות מסוגים שונים). אולם יו"ר מטה התכנון הלאומי הודיע מיד עם כניסתו לתפקיד כי יפעל בראש ובראשונה לקיצור, פישוט וייעול הליכי רישוי הבניה וקידם כבר בחוק ההסדרים בשנת 2023 תיקון חקיקה, המסמיך את שר הפנים לתקן את אופן חישוב השטחים בתכניות ובהיתרים, לרבות שינוי החישוב גם בתכניות מאושרות.

כעת הגיע השינוי המיוחל. המהלך נועד למנוע את ההתעסקות בחלוקה בין השטחים העיקריים לשטחי השירות, ובכך לקצר את משך הוצאת היתר הבנייה. זאת, בניגוד למצב כיום בו בודקי הבקשה להיתר בוחנים ומסווגים כל חלל בהיתר בחלוקה לשטח עיקרי ושטח שירות. בנוסף, ההסתכלות רק על נפח המבנה ולא על החלוקה שבתוכו, תמקד את הבקרה המרחבית בוועדה המקומית לבדיקת הממשק של המבנה עם המרחב הציבורי, כך שיתקבל תכנון מיטבי.

עם זאת, על מנת להבטיח שההשפעה התכנונית של ביטול החלוקה של שטחי הבנייה תהיה מועטה, נקבעו מספר סייגים למתן היתר יהיה בשטח כולל. כך למשל, לא יינתן היתר בשטח כולל לתוספות בניה למבנה קיים, יש להפריד את החישוב בשטח כולל ולערוך אותו בנפרד לגבי שטחי בניה מעל הקרקע ומתחת לקרקע, יש להיצמד לשימוש שנקבע בתכנית (למשל אם נקבע שטח למרפסת יישאר שימוש זה גם בחישוב בשטח כולל) ועוד.

ההשפעה הרטרואקטיבית וההשלכות
במינהל התכנון מציינים עוד כי מאחר ומדובר במהלך שישפיע רטרואקטיבית על תכניות מאושרות, נערכה עבודת מטה יסודית ומעמיקה שנמשכה כשנתיים, בשיתוף כל בעלי העניין לרבות נציגי השלטון המקומי, התאחדות בוני הארץ, שמאי המקרקעין ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר. לאחר שנקבע המתווה העקרוני אף נבחנו יישומו והשפעתו התכנונית על ידי בדיקת מאות תכניות מפורטות. כן, נבחנה המשמעות וההשפעה על חישוב היטל ההשבחה וסכום ההיטל.

יש לציין כי תיקון התקנות לעניין אופן חישוב השטחים משליך גם על תקנות אחרות ובהתאם לכך בוצעו תיקונים והתאמות גם בתקנות העוסקות בהתקנת מקומות חניה, תקנות העוסקות בתכן הבניה (כגון בטיחות אש, גודלם של חלקי בנין, אצירת אשפה וכו') ותקנות נוספות שנמצאה בהן התייחסות לחלוקה בין שטח עיקרי ושטח שירות ויש להתאימן לשיטת החישוב הכוללת.

יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן: "קיצור הליכי הרישוי הוא הנושא העיקרי שהצבתי עם כניסתי לתפקיד. לאחר עבודה מאומצת ותיאומים עם כל הגורמים המושפעים מכך, הובלנו תיקון היסטורי שישנה את עולם הרישוי, יחסוך זמן רב ויפתור מחלוקות משפטיות בשלב הרישוי. אני בטוח שכבר בשנת 2026 נראה ירידה משמעותית בזמן שייקח להוציא היתר בניה בישראל". 

במינהל  התכנון מציינים כי המהלך משלים רפורמה כוללת: "תיקון תקנות זה מהווה את החוליה האחרונה במהלך כולל ורחב היקף לקידום רפורמות ברישוי הבנייה. בשנים האחרונות הוביל מטה התכנון הלאומי שורת צעדים משמעותיים – החל בביטול מוסד ההקלות, דרך הסדרת רפורמת ה"מורשה להיתר", ועד הסדרה ושדרוג של תוכניות בינוי ופיתוח (תוכניות עיצוב) – כולם נועדו להנגיש את התהליך, לצמצם בירוקרטיה ולהפחית עומסים על הוועדות המקומיות. תיקון זה משלים את המהלך ומסמן את סיומה של סדרת תיקוני החקיקה והתקנות שנעשו במטרה לפשט ולייעל את הליך הוצאת ההיתר בישראל".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן