עיר "15 דק'": רק בירושלים - כל מה שצריך בלי לצאת מהשכונה
מהנדס העיר והממונה על איכות התכנון והבנייה חושפים את המדיניות, הדילמות ואת המפגשים היום-יומיים של פורום האיכות: "ההקפדה היא דרמטית"
כנס 'בונים על איכות', כנס בינלאומי ראשון מסוגו בישראל, ביוזמת עיריית ירושלים, יתקיים ב-11 בספטמבר 2025 ויעמיד את נושא האיכות בתחומי התכנון הבניה והעיצוב בלב השיח על המרחב העירוני – סוגיה מרכזית בעידן של הצטופפות עירונית ואתגרים תכנוניים וחברתיים. לקראת הכנס שוחחנו עם אינג' יואל אבן מהנדס העיר והילה בכר, ממונה על בקרה ואיכות בתכנון ובניה של מנהל התכנון בעיריית ירושלים. בראיון מרתק הם מדברים על אסטרטגיה, יצירתיות, התאמות להתחדשות העירונית – ובעיקר על "איכות" בכל צעד וצעד בדרך.
בראש ובראשונה עומדת השאלה המרכזית – מהי "איכות" במרחב העירוני של ירושלים, איך מגדירים בהקשר של עיר מורכבת, היסטורית ודחוסה כמו ירושלים. "לפני 3 שנים בישיבה עם התאחדות האדריכלים אחד המשתתפים אמר משפט שנחקק בזיכרוני: 'הדרך להצליח בצפיפות של עיר היא לדאוג לאיכות שלה'. זאת הייתה בעיניי אמירה מכוננת", אומר אינג' יואל אבן. לדבריו, "עוד דבר שלמדתי בכנס לבניה גבוהה בשיקגו זה שכשיש מגדלים באיכות גבוהה ומרשימה הציפוף פחות מפריע. ראינו שם מגדלים של 70 קומות שאתה לא מרגיש אותם וזה לא מפריע. זה הביא אותי למסקנה שצריך להוביל איכות בירושלים. לכן, הקמנו את פורום איכות שמתכנס אחת ליום. הרבה דברים נולדו בפורום הזה, אחד מהם זה התפקיד של הילה שממונה על איכות. תפקיד ייחודי שלא היה אף פעם באף עיר בעולם. כדי לייצר תכנון נכון, ההקפדה על איכות היא דרמטית. צריך לדעת לייצר פתרונות שיולידו איכות, צריך לדעת לייצר זכויות בנייה שיגרמו לאיכות להיות איכות טובה. זכויות בניה זאת שאלה של כמה אתה נותן ואיך אתה נותן. אנחנו צריכים לדעת לתת מה שצריך כדי לקבל איכות גבוהה יותר".
ירושלים עוברת תנופת התחדשות עירונית, איך מאזנים בין הצורך בפיתוח לבין שמירה על הזהות ההיסטורית והמרקם הייחודי של העיר?
אבן: "בסופו של דבר ירושלים עיר היסטורית של 3,000 שנה. היא בנויה שכבות על שכבות של היסטוריה. הדרך לייצר את מה שעושים זה לדעת איפה לבנות ואיפה לשמור".
הילה בכר, הממונה על איכות: "יש רצון משותף של כל השותפים שלנו לדרך לייצר עיר יפה יותר, טובה יותר, נכונה יותר לכולם. עשו את זה לפנינו ועושים את זה בעולם, אנחנו לומדים מדוגמאות ולומדים גם ממקרים שלא הצליחו. אני חושבת שבסוף כל יחידה במנהל עושה את הטוב ביותר שלה ובעצם התפקיד הזה והמגמה לאיכות, נועדה בסוף לייצר עוד מבטים עוד כח עזר, עוד לרתום שותפים לדרך איתנו שיעזרו ויחזקו ואנחנו כן מקווים שהבשורה תצא מירושלים ותהדהד לכל הארץ. והבינוי בארץ באופן גורף יהיה כזה שהחיים יהיו נוחים וטובים יותר לכולם.
"אנחנו יודעים מה עובד ברמה העירונית לצד מורכבות, ומה נתפס כתכנון איכותי ואת זה אנחנו מתכוונים ליישם לצד מורכבות כלכלית, עיר היסטורית שימור וכל האתגרים שנמצאים בכל עיר אבל בירושלים במיוחד. בסוף רוצים לייצר התחדשויות, תשתיות חדשות ולהגדיל שימור ונכסים עירוניים שיש בירושלים".
הפתרון של ירושלים: "קו פרוייקטור שכונתי"
לשאלה מהו החזון להתחדשות עירונית בירושלים ואיך מבטיחים שהוא ישמש ככלי לשיפור איכות החיים והמרחב הציבורי, משיבה בכר כי: "אחת ההבנות הגדולות שהיו לפני שלוש שנים בפורום שותפים לדרך, התאחדות האדריכלים של אנשים שמתכננים, הייתה איך אנחנו מייצרים ציפוף תוך עירוני, כי יש החלטה של ראש העיר לא לגדול לשטחים פתוחים אלא להתכנס פנימה. חייבים שהמרכזים הציבוריים והחיבור עם הקרקע יהיו טובים ביותר. שתהייה לאנשים את התעסוקה ליד הבית, פארקים עם עצים בוגרים, שבילים שיחברו לרכבות הקלות והליכתיות ושבילי אופנים, פיתוח איכותי של המרחבים האלו ייצור איכות חיים למי שיגור שם. בסוף האחריות שלנו היא לייצר מרחבים עירוניים טובים מאוד שאנשים ירצו לגור שם".
אבן מציין כי על מנת ליישם את המדיניות, בעירייה החליטו לגבש תפקיד חדש וייחודי, שיתכלל את הפעילות. "נולד לנו מושג של 'קו פרוייקטור שכונתי', שמנהל פרוייקט עם ספר יועצים", אומר אבן, "הוא לוקח שכונה שעוברת התחדשות עירונית, ויודע ליצר תובנות משמעותיות על כל תחומי החיים – ולייצר תוכנית עבודה, שלוקחת בחשבון את קצב גידול יחידות הדיור במקביל לשלד הציבורי. יצרנו תוכנית עבודה משמעותית של המון פרוייקטים בהשקעות מטורפות, לדוגמא: מייצרים עיר שנקראת " 15 דק'", שזה בעצם כל מה שצריך בלי לצאת מהשכונה. כולל תרבות, תעסוקה ומסחר במידה מספקת שלא ירגישו צורך לצאת מהשכונה, ואז ניתן להפחית את השימוש בתנועה ואת השימוש ברכבות שגם הן בסופו של דבר נהיות עמוסות ככל שהעיר תגדל וזה חלק בלתי נפרד ממהלכים עירוניים שמייצרים בירושלים".
יואל, האם לדעתך בנייה לגובה היא פתרון מתאים לירושלים?
"כן. במקומות רלוונטיים. בסופו של דבר בניה לגובה זאת לא מטרה, אלא אמצעי שמשרת מטרה של התחדשות. לא ניתן היום לייצר בשכונות ההתחדשות העירונית ללא בניה גבוהה. צריך לייצר גם כמות של יחידות דיור שייצרו את הערך הכלכלי, צריכים לייצר בעירוב שימושים מסחר , להכניס תעסוקה, שטחים ציבוריים בתוך המבנים עצמם. בסופו של דבר, בנייה גבוהה זה חלק בלתי נפרד מסל התכנון העירוני . לייצר התחדשות זה גם בנייה גבוהה. לעומת זאת, יש אזורים אחרים שהמרקם הבנוי הקיים הוא יותר שימורי. גם במקומות שבונים לגובה על צירי רכבת קלה, שומרים על רמה של חצי קומה לפה או לפה. בנחלאות יש לנו ויכוח עם יזמים, האם נותנים 2.5 קומות או שלוש קומות אבל לא יותר מזה. זה תלוי במרקם העירוני, תלוי איפה ממקמים. לכן התשובה היא כן בניה לגובה, אבל תלוי איפה. וזה פיתרון טוב, איכותי, משמעותי וחשוב".
קווי הרכבת הקלה משנים את פני העיר. איך הפרויקטים התחבורתיים משתלבים בתכנון העירוני, ומה ההשפעה שלהם על איכות החיים ועל שוק ההתחדשות העירונית?
אבן: "הרכבת הקלה היא אחת הפתרונות הכי משמעותיים בעיר. כשאני אומר שאני מאמין בעיר הזאת, אני מתכוון לרכבת הקלה. עד כדי כך. בטווח זמן של 5 שנים מהיום אנחנו מייצרים רשת מסילתית אמיתית שחוצה את כל העיר, עוברת דרך כל אזורי ההתחדשות העירונית, מובילה את הקהל גם למרכז העיר וגם לרכבת הכבדה שגם היא משתלבת בתוך המערך ומוציאה החוצה רכבות כבדות לכיוון מרכז הארץ דרך אזורי תעשייה משמעותיים.
"בסופו של דבר הרכבת הקלה כשיודעים לנצל את המשאב הזה היא פתרון מדהים, שיודע לקחת את כל מה שעושים היום, להוריד את האנשים משימוש ברכב הפרטי, לעבור להסעת המונים מתקדמת ויעילה. ואני אומר לכם שמדינת ישראל שגדלה בקצב פי 1.5 כל 15 שנה וגם ירושלים כזאת, המשמעות היא שהערים שלא יצליחו לייצר פתרונות הסעת המונים כמו שאנחנו מייצרים, יהיו בסיטואציה של פקקים משמעותיים, אבל לא רק פקקים, יעברו לתחב"צ לא יעילה ולא רשת מסילתית. וירושלים תהייה במקום אחר עם רשת טובה ואיכותית. זה מתחבר לעשייה העירונית. כל מקום שעוברת רכבת קלה, אנחנו יודעים להעצים זכויות בניה".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?
