זהירות קנסות - אסור להשכיר דירות לטווח קצר כדירות אירוח ונופש

בית המשפט העליון כב' השופט אלרון  דחה בקשת רשות ערעור בנוגע לפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, ובכך חיזק את המגמה המשפטית המתפתחת, הקובעת כי השכרת דירות מגורים לטווח קצר למטרות נופש והארחה מהווה שימוש אסור בנכס שייעודו למגורים, אלא אם התקבל היתר מיוחד לשימוש חורג.

עיקרי פסק הדין
הוועדה מקומית לתכנון חדרה הגישה נגד בעלי דירות גג בחדרה שייעודן למגורים ברחוב מנחם בגין  בחדרה בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בטענה שהם מבצעים שימוש בלתי חוקי בדירות, תוך סטייה מההיתר והתוכנית החלה על המקרקעין,  על ידי השכרתן לטווח קצר למטרות הארחה ונופש, ללא היתר לשימוש חורג. בית המשפט לעניינים מקומיים ובית המשפט המחוזי חיפה  דחו את ערעור בעלי הדירות וקבעו כי השכרת הדירות לתקופה קצרה למטרות נופש, כאשר ייעודן הוא למגורים, הוא שימוש אסור. קביעה זו מבוססת על ההבחנה שנקבעה בפסיקה בין שימוש בנכס למטרות נופש לבין מגורי קבע.

החלטת בית המשפט העליון
השופט יוסף אלרון קבע כי החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים מהווה "יישום הדין בהתאם לנסיבות המקרה." ייעוד הקרקע החל בעניין הבקשה הוא למגורים, המבקשים משתמשים בדירות לשם השכרתן לתקופות קצרות, ועל כך אין מחלוקת וזאת מבלי שהן משמשות אותם למגורים דרך קבע או ברוב ימות השנה.  הבקשה לערעור נדחתה, על רקע העובדה שהשכרת הדירות ע"י המבקשים גרמה למטרדי רעש ולכלוך, שפגעו באופן ממשי באיכות חייהם של יתר דיירי הבניין. בית משפט העליון דחה את טענת המבקשים, שטענו להעדר חקיקה האוסרת על השכרת בית  דירות לטווח קצר . 

דחיית טענות המבקשים
בית המשפט העליון דחה את טענות המבקשים, שטענו להיעדר חקיקה האוסרת על השכרת דירות לטווח קצר, וכי היעדר מדיניות כללית בנושא פוגע בעקרון השוויון וקבע, כי טענות אלו נדחו כבר בערכאות קודמות. 

השלכות מעשיות והכרה בחקיקה קיימת
פסק הדין מחזק את עמדת ועדות התכנון המקומיות, כי הפעלת עסק של אירוח לטווח קצר בדירת מגורים ללא היתר שימוש חורג היא עבירה על חוק התכנון והבנייה. בית המשפט העליון מצטרף לשורת פסקי דין קודמים שיישמו את ההבחנה בין מגורי קבע לבין שימוש בנכס למטרות נופש. בית המשפט העליון הדגיש, כי בתי המשפט יישמו פעם אחר פעם את ההבחנה בין שימוש בנכס למטרות נופש לבין מגורי קבע ( פסד" אבידן ופס"ד ג'ואנס)

לבסוף, הדגיש העליון , כפי שנקבע,  כי השכרת דירות גרמה למטרדי רעש ולכלוך , אשר פגעו באיכות חייהם של יתר דיירי הבניין, אלו הגרים בדירותיהם ומבקשים להם " שכן קרוב", לכן לא מתעורר כאן מקרה לאי צדק מהותי. 

נציין, כי הפסיקה בנושא התפתחה במהלך השנים. כבר בשנת 2019  קבע בית המשפט המחוזי בת"א מפי כב' השופטת סוקולוב, כי השכרת חדרים לפי שעה היא בגדר שימוש מלונאי. השימוש הנכלל בגדר מלונאות , איננו אחד השימושים המותרים על פי תוכנית התב"ע.

לסיכום, המסר לענף הנדל"ן ולבעלי דירות ברור: פעילות ללא היתרים מתאימים חושפת לסיכונים משפטיים וקנסות מנהליים. החלטות בתי המשפט תלויות בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה, וכעת בית המשפט העליון מאשרר את המגמה הכללית ששימוש מסחרי, כגון השכרת דירה לתקופות קצרות , מחייב היתר בנייה ורישיון עסק.

(רע"פ 48804-06-25 , נבו )

*הכותב, עו"ד שחר לוינזון, הינו שותף בכיר במשרד יוסף ישורון  ושות' עורכי דין, המתמחה בתחום תכנון ובנייה והתחדשות עירונית. 

**אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית מכל סוג שהוא.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן