מועצת יואב עתרה נגד הקמת יישוב חרדי בתחומה אבל תאלץ להמתין להחלטת ממשלה

הממשלה פועלת להקמת יישוב חרדי חדש בתחום מ.א יואב. מדובר בעיר המתוכננת להיות בת כ-200,000 תושבים, ולהיבנות סמוך לתחנת הרכבת קרית מלאכי יואב, המרוחקת מספר קילומטרים מהעיר קרית מלאכי.

אתמול (ג') דחה בג"ץ עתירה שהגישה המועצה האזורית יואב נגד ההליכים להקמת היישוב. בפסק הדין נקבע כי המהלך הוגש בשלב מוקדם, לפני החלטה של הממשלה על הקמת היישוב. עם זאת, בפסק הדין נקבע כי המועצה תוכל לעזור בהמשך.

הרקע לעתירה הוא מהלכים שמקדמת רשות מקרקעי ישראל והשיכון להקמת עיר חרדית על קרקעות חקלאיות של מועצת יואב. בעתירה נטען כי בשלהי שנת 2022 החלו גורמים ברשות מקרקעי ישראל בתהליך בחינה ואיתור ליישוב חדש המיועד לאוכלוסייה החרדית בקרבת תחנת הרכבת קריית מלאכי-יואב. בעקבות זאת התכנסה ועדת ההרשאות של רמ"י, ודנה במתן הרשאה לתכנון ראשוני לצורך כך. ועדת ההרשאות אישרה התקשרות עם משרד לניהול פרויקטים לצורך הכנת תכניות שיאפשר את הקמת היישוב, ביניהן תכנון, תכנית מפורטת, ותכנית לשינוי תכנית מתאר המחוזית.

לטענת המועצה, לאחר שהדבר נודע לה באופן אקראי, במהלך חודש נובמבר 2023, פעל ראש המועצה, נתי לרנר, למנוע את ההליך. עוד נטען בעתירה כי לאחר שהנסיונות לבלום את הליכי התכנון הראשוניים העלו חרס, נשלחו מטעם המועצה מכתבים לשרי הממשלה ולרמ"י, שבהם נטען כי הליך הקמת היישוב החדש לוקה בפגמים, ובראשם העובדה שלא התקבלה החלטת ממשלה בנושא.

בעתירה נטען כי הממשלה, והיא בלבד, מוסמכת להתניע את התהליך ולהחליט על קיום הליך להקמת יישוב חדש בישראל. הלכה למעשה, נטען, מתקיים הליך הקמה של יישוב חדש, וזאת בניגוד לדין. לעמדת העותרת, הליך הקמה זה של היישוב החדש נגוע בפגמים מהותיים, אשר יורדים לשורשם של דברים – ואין מנוס מלבטלו. עוד נטען כי אם הליך הקמת היישוב החדש לא יופסק לאלתר, ואם יובא העניין לממשלה רק לאחר שיושלמו כלל הבדיקות, הדבר עלול להשפיע באופן בלתי הפיך על שיקול דעתה של הממשלה לכשתקבל החלטה בעניין.

המשיבים – שרי הממשלה ורמ"י, השיבו כי הבחינה המתבצעת בשלב שלפני החלטת הממשלה הראשונה היא בגדר בדיקה ראשונית בלבד; זאת, לעומת הבדיקה המתבצעת לאחר קבלת החלטת הממשלה הראשונה, ולקראת הכרעה סופית, אשר היא בדיקה מעמיקה ומפורטת יותר, הכוללת ניתוח של חלופות תכנוניות, הערכת עלויות ועוד.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שכתבה את פסק הדין, החליטה לדחות את העתירה. השופטת כתבה כי אמנם הממשלה היא הגורם המוסמך להחליט על הקמת יישוב חדש בישראל, אך עם זאת, בהתאם להנחיית היועמ"ש, בטרם תקבל הממשלה החלטה סופית בנושא, יש לערוך עבודת מטה מקצועית בשיתוף כל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר. "המחלוקת שלפנינו מגלמת את בעיית 'הביצה והתרנגולת' בה כל שלב מותנה בקודמו: העותרת גורסת כי על הממשלה להיות הגורם המניע הראשון להקמתו של יישוב חדש – עליה לקבל תחילה החלטה עקרונית ליזום הליך הקמתו, ורק לאחר מכן ניתן יהיה להפעיל את מנגנוני עבודת המטה הנדרשים. המשיבים סבורים מנגד, כי בלא עבודת מטה ראשונית שתבסס נתונים ותבחן היתכנות, לא תוכל הממשלה לקבל החלטה ראשונה אחראית ומושכלת לייזום הקמתו של ישוב חדש", נכתב.

השופטת קיבלה את עמדת המועצה האזורית, שלפיה הפעולות שנעשו עד כה חרגו מגדר בדיקה ראשונה: "מהיקף הפעולות שבוצעו עד כה, כמו גם היקף המשאבים שהוקצו לשם הוצאתן אל הפועל, דומה שיש ממש בטענת העותרת שהפעולות הרבות שנעשו בענייננו, חורגות מגדר אותה בדיקה ראשונית בלבד". עם זאת, היא דחתה את העתירה, וקבעה כי זו הוגשה מוקדם מדי: "לא ראיתי מקום להקדים ביקורת שיפוטית להחלטה. טרם התקבלה החלטת ממשלה המורה על הקמת ישוב חדש, ומהתגובה המקדמית אף עולה כי הפעולות לבחינת הקמתו של הישוב הסתיימו בשלב זה. באין החלטה מינהלית סופית של הרשות המוסמכת, הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית על ההחלטה – אינו בנמצא". בסיום דבריה השופטת לא סגרה את הדלת בפני מועצת יואב, והוסיפה: "טענות העותרת שמורות לה, ולאחר שתתקבל החלטת ממשלה, ככל שאכן תתקבל, תוכל העותרת לשוב ולפנות לבית המשפט, אם עדיין תסבור שהדבר נחוץ".

השופטים יעל וילנר וחאלד כאבוב הצטרפו לפסק הדין.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן