דוח חמור של מבקר המדינה על המטרו: תקציב שגדל במיליארדים, אומדן עלות שטרם אושר ומגבלות ביצוע

חריגות של מיליארדי שקלים, מחסור של אלפי עובדים ומהנדסים ועיכובים בביצוע, אשר רק גורמים לנזקים בסכומי עתק, והיעדר מנהל במשך תקופה ארוכה. אלה הם חלק מהממצאים שמציג מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד על פרויקט המטרו.

כשליש מההשקעה הכוללת של המדינה בתשתיות
פרויקט המטרו הוא מיזם התשתית הגדול ביותר במדינת ישראל ואחד המיזמים הגדולים בעולם בתחום התשתית. דוח המבקר שבחן את ביצוע הפרויקט מציג ליקויים חמורים, שגורמים לנזקים כבדים לכלכלה. הביקורת העלתה שלושה סיכונים כספיים מהותיים לעת הזו: פערים בהיקף של מיליארדי שקלים באומדן הפרויקט לעומת התקציב המאושר; קיטון מסתמן בהכנסות הייעודיות ממיסי ההשבחה ואחרות המהוות 50 אחוז ממקורות הפרויקט; פערים במימון הממשלתי לתקופת הביניים עד לגביית ההכנסות הייעודיות בפרויקט בהיקף של עשרות מיליארד שקל, שעה שמשרד האוצר טרם הציג לממשלה מתווה בנושא.

ההשקעה בפרויקט המטרו תהיה כשליש מההשקעה הכוללת של המדינה בתשתיות בשנים הקרובות. אומדן עלות המטרו מעוגן בחוק ומסתכם ב-150 מיליארד שקל נכון לנובמבר 2021. על פי חוק המטרו, 50 אחוז מעלויות הפרויקט ימומנו מתקציב המדינה, ו-50 אחוז ימומנו באמצעות הכנסות ממקורות שונים המפורטים בחוק המבוססים על התועלות הכלכליות והאורבניות שנוצרות בעקבות המיזם כגון היטל מימון והכנסות ממס גודש.  

אומדן עלות הפרויקט טרם אושר
מהדוח עולה כי במועד סיום הביקורת, אומדן עלות הפרויקט טרם אושר על ידי משרדי האוצר והתחבורה. וכבר עתה מסתמנת האפשרות כי אומדן הפרויקט יעלה בעד כ-12 מיליארד שקל, לעומת האומדן שעוגן בחוק המטרו ויעמוד על 177 מיליארד שקל לאחר הצמדה – הפרש של 27 מיליארד בין האומדן המאושר של פרויקט המטרו לאומדן הצמוד למחירי שנת 2025.

בהתאם למתווה המימון המתוכנן, מחצית עלות הפרויקט שהיקפה כ-88.5 מיליארד שקל, תמומן מתקציב המדינה ומחציתו תמומן על ידי מסים ואגרות ייעודיים לפרויקט המטרו. עם זאת, מתווה המימון של הפרויקט, לרבות התמהיל בין תקציב מבוסס הכנסות ייעודיות לבין תקציב המדינה, טרם סוכם.

תזרים המזומנים לפרויקט אינו ודאי
פרויקט המטרו הוא פרויקט מורכב ויש בו מודל ייחודי של חלוקת מקורות תקציב למימונו – בין תקציב המדינה (50%) לבין תקציב מבוסס הכנסות ייעודיות (50%). הביקורת העלתה כי אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר טרם השלימו את התכנון התקציבי של ההכנסות הייעודיות.

הביקורת מעלה כי תזרים המזומנים לפרויקט אינו ודאי. על פי המסמכים הקיימים, נדרשות בדיקות נוספות של אומדן הפרויקט על ידי נת"ע, רשות המטרו ומשרד האוצר ונדרש שמשרד האוצר יבחן לעומק את המקורות החוץ-תקציביים לפרויקט ואת פריסתם על פני השנים. על פי הערכות ראשוניות יידרש מימון ממשלתי לתקופת ביניים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.

חסר כמעט לחלוטין "שלד המערכת" להסעת ההמונים
עוד עולה מהדוח כי במערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב חסר כמעט לחלוטין "שלד המערכת" להסעת ההמונים. שלד זה כולל תשתיות תחבורתיות של קווי מטרו, רכבות קלות ומסלולים ייעודיים לאוטובוסים רבי-קיבולת הנעים בנתיבי תחבורה ציבורית ומקבלים עדיפות בתנועה. תשתיות אלה נועדו ליצור חיבור רציף ויעיל בין ערי המטרופולין. מהדוח עולה כי עד מועד סיום הביקורת באפריל 2025 הופעל במטרופולין תל אביב קו רכבת קלה אחד בלבד, וחלה ירידה במדדים העיקריים וכן חלה התרחקות נוספת מהיעדים שקבע משרד התחבורה. כבר כעת, מציין הדוח, העלויות הכלכליות המושתות על המשק בגלל עומסי התנועה, מוערכות ב-25 עד 50 מיליארד שקל בשנה.

מגבלות יכולת הביצוע
עוד עולה כי כבר בשנת 2012 מגבלות יכולת הביצוע של פרויקטים בתחום התחבורה הציבורית עמדו לנגד עיניהם של משרד התחבורה ומשרד האוצר, אך משרד התחבורה ומשרדים נוספים לא טיפלו בחלק ממגבלות המשק המשפיעות על היבטים למיניהם של ניהול פרויקטי תשתיות התחבורה, והן עודן משפיעות על יכולת ביצוע הפרויקטים בתחום התחבורה הציבורית בכלל ובמטרו במטרופולין תל אביב בפרט. 

פרויקט המטרו הוא פרויקט מורכב ביותר. הפרויקט כולל תוואי תת-קרקעי של 150 ק"מ (מסילות כפולות שאורכן הכולל 300 ק"מ), 109 תחנות, והמעבר דרך 24 רשויות מקומיות. הביקורת העלתה כי מצאי הציוד ההנדסי הקיים במשק הישראלי אינו מספיק להקמת פרויקט המטרו, ואילו ציוד הנדרש לביצוע עבודות בטכנולוגיות שלא נוסו בישראל, כגון ציוד להקפאת קרקע, אינו קיים בישראל כלל. מכונות TBM הדרושות לחפירת מנהרות המטרו, כבר שימשו בכמה פרויקטים בעבר, אך כולן הובאו והופעלו על ידי קבלנים זרים ואינן נמצאות בישראל. עוד עלה כי נת"ע טרם השלימה היערכות למכרזים לבחירת קבלנים המפעילים את המכונות.

הביקורת העלתה כי יש חשש כי המשק הישראלי אינו ערוך לאתגר של ביצוע קידוחי ניסוי ובדיקות מעבדה לקרקע בהיקף הדרוש לפרויקט המטרו. על פי מסמכי נת"ע וחברת הבקרה מטעם הממשלה, היצע שירותי המעבדה ושירותי קידוחי הניסוי נמוך ואינו עומד בביקוש המצרפי של המשק. אם יתממש החשש, המחסור בשירותי המעבדה וקידוחי הקרקע עלול לגרום לעיכובים בהשלמת חקירות הקרקע, וכפועל יוצא מכך למניעה של השלמת תכנון הפרויקט במועד המתוכנן, כלומר לפגיעה אפשרית בלוחות הזמנים.

מחסור בכוח עבודה
סוגיה אקוטית שמעלה הדוח הוא מחסור בעובדים. הביקורת העלתה כי מחסור בכוח עבודה מקומי הוא חסם משמעותי להתקדמות הפרויקט. נוסף על כך, המצב הביטחוני של מדינת ישראל משפיע על נכונות הקבלנים הזרים לעבוד בישראל, והדבר עלול להחריף את המחסור בכוח העבודה. כמו כן קליטת אלפי עובדים זרים תחייב מציאת פתרון להלנתם במרכזי הערים בסמוך לאתרי פרויקט המטרו. המבקר מתריע כי כדי לקדם את פרויקט המטרו יידרשו עד 16,000 עובדים זרים מקצועיים להפעלת כ-20 מכונות TBM וציוד הנדסי נוסף.

ואם לא די בכך, יש מחסור בעובדים ישראלים בתחום ההנדסה האזרחית. על פי הערכות צוות בין-משרדי משנת 2020 היו חסרים בישראל עד כ-4,500 מהנדסים, והמחסור צפוי להגיע ל-8,000 בשנים הקרובות. מכך נגזר קושי בגיוס מהנדסים לפרויקטים לאומיים.

לא הוסדרה רשות תִמרור מקומית
הדוח מעלה חסמים בירוקרטיים לקידום הפרויקט. כך, לדוגמה, משרד התחבורה טרם הסדיר רשות תִמרור מקומית ייעודית לפרויקט המטרו. תוואי המטרו עובר ב-24 רשויות מקומיות, שהן גם רשויות התימרור לאורך כל תוואי הפרויקט. קידום הפרויקט בלוחות הזמנים הנוקשים תוך צמצום נתיבי הנסיעה ותוספת של 72,000 נסיעות משאית בחודש במרכזי אוכלוסייה צפופים יחייבו תיאום מלא בין החברה המבצעת לבין הרשויות המקומיות. המבקר מציין כי ריבוי הגורמים העוסקים בנושא התימרור ותלות הפרויקט בהם עלולים להיות חסם בקידום הפרויקט.

בנוסף, עדיין אין סיכום בין משרד התחבורה, רשות המטרו וחברות התשתית לגבי ההיערכות לניהול מרוכז של התנועה באתרי הפרויקט, וזאת על אף הצפי לתנועה של אלפי משאיות וכלים כבדים, ביטול נתיבים והסדרי תנועה מגבילים, דבר העלול להחמיר אף יותר את עומסי התנועה במרכז המטרופולין. 

תחלופה רבה בתפקידים המאוישים
עוד עולה כי משרדי התחבורה והאוצר הממונים מטעם הממשלה על קידום פרויקט המטרו בחרו באמצעות ועדת איתור את ראש רשות המטרו רק במרץ 2025, ומינויו אושר בממשלה רק במאי 2025, בתום שלוש שנים בקירוב ממועד הקמת ועדת האיתור. הרשות עצמה הוקמה באופן חלקי בלבד, והיא פועלת במתכונת של צוות חלוץ קטן ובו כחמישה עובדים בלבד, ואף עולה כי עד כה יש בצוות תחלופה רבה בתפקידים המאוישים.

המבקר כותב בפרק ההמלצות בדוח כי חיוני שמשרדי התחבורה והאוצר, הממונים על הנושא, יפעלו בשיתוף עם גורמים ממשלתיים ומקומיים לקידום ולהשלמה של כלל הפרויקטים להקמת מערכת המתע"ן בכלל, ושל המטרו במטרופולין תל אביב בפרט. לצורך כך, משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לגבש תוכנית אסטרטגית לקידום הטיפול בהסרת חסמים ומגבלות המשפיעים על יכולת קידום פרויקטים בתחום תשתית התחבורה.

מחברת נת"ע נמסר כי היא מברכת על דו"ח מבקר המדינה ורואה בו כלי חשוב לשיפור ולבקרה:  "מאז החלה כתיבתו (לפני כשנה וחצי), חלה התקדמות משמעותית בהערכות החברה להקמת המטרו, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי התחבורה והאוצר, רשויות ממשלתיות, רשויות מקומיות, וכלל הגורמים השותפים לפרויקט. לאחרונה יצאה נת"ע במכרזי ענק חסרי תקדים  (65 מיליארד ₪) לכריית המנהרות, מהלך שצפוי להביא לישראל את מיטב חברות התשתית בעולם, על ניסיונם ציודם ואנשיהם. פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתיות הגדול והמורכב בישראל,  ונת"ע פועלת לגיוס מיטב הטכנולוגיות המתקדמות על מנת להתמודד עם אתגריו הרבים, וזאת במטרה להקים רשת מטרו חדשנית בטוחה ואמינה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן