יזם: "תקן 21 צריך להיעלם מהעולם, הוא לא משקף כלום. צריך להפסיק להתעסק בכיס של היזם"

"אנחנו, ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, משתדלים שלא להתערב איפה שלא צריך. רק . איפה שאנחנו מזהים שיש תקיעות שלא נובעת מוויכוח ענייני אלא מחוסר ידע, או מניעים אישיים וכל מיני משקעים, רק במקרים כאלה הרשות מתערבת ואומרת שיש פתרונות ודרך של פשרה", כך אומר גורי נדלר, מנהל אגף בכיר תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, פאנל: "שלושה צדדים, פרויקט אחד – איך שומרים על אינטרסים משותפים?" בכנס הבמה המרכזית של אתר "מגדילים",  בהנחייתו של עו"ד זיו גרומן, בעלי משרד גרומן ושות'.

בתשובה לשאלה באילו מקרים הרשות תתערב ביחסים שבין הרשות המקומית לדיירים בפרויקטים של התחדשות, אמר נדלר: "אני בדרך כלל נכנס לסייע לרשויות המקומיות וליזמים. לדיירים יש מי שדואג. היכולת של הרשות להתחדשות להתערב במה שמגיע לדיירים היא שולית. בשביל זה יש מינהלות עירונית. הוויכוח בנין יזמים לרשויות מקומיות שלפעמים הוא על שטויות, אלה המקומות שבהם שווה להכניס רגל".

גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן: "אנחנו מרגישים שנלחמים ברשויות עם תקן 21. התקן הזה צריך להיעלם מהעולם. כל יזם מבין שהוא לא משקף כלום. שיפסיקו להתעסק בכיס של היזם, ולבדוק כמה הוא מרוויח. לא זוכר שיש קופה שמשלמים לי ממנה אם אני מפסיד. אנחנו רואים שהשוק מגיב היום אחרת. לא צריך להיכנס לכיס של היזם. הרשות רוצה שנרוויח כמה שפחות, ומעוניינת לצמצם את כמות היחידות. הפרמטרים של כמה יחידות דיור צריכים להגיע מתוך טובת העיר. לפעמים עוד 5 יח"ד או פחות 5 משפיעות על הפרויקט".

אלעד אפרגן, בעלים ומנכ"ל ישראל אירופה: "צריך לזכור שבסוף בעלי הדירות ובעלי הקרקע הם בעלי הפרויקט. התהליך יכול לעבוד רק אם יש זהות אינטרסים בין הדיירים, היזם והרשות המקומית. אנחנו חייבים שהרשות תלך איתנו יד ביד. יש שאיפה למשוך למטה בדוחות שמאיים. צריך להסתכל על הצרכים של העיר. התכנון צריך להיות מובל על ידי צרכי העיר, לא על ידי הכלכלה".

אלון ויזברג, מנכ"ל משותף ומנהל תחום פיתוח עסקי קבוצת יגאל אלון ויו"ר לשכת המארגנים: "שמענו את היזמים מספרים על הקשיים התכנוניים. אבל כחברה מארגנת, אנחנו הקול של בעלי הדירות, הראשונים שמסייעים לבחור את בעלי המקצוע ואת היזם. אנחנו ממשיכים לייצג את הדיירים, נותנים להם את הביטחון, ומלווים אותם 12 שנים. התכנון צריך להתקצר ורשויות צריכות לשים את ההתחדשות על ראש סדר העדיפויות שלהן. המלחמה לא נגמרה, זה יקרה שוב ובקרוב. הדרך היחידה לספק ממ"דים זה התחדשות עירונית עם מארגן שמוביל את התהליך. אני בטוח שברשות להתחדשות מבינים שצריך מארגנים".

יובל ארד, משנה למנכ"ל חברת אבגד: "המועצה הארצית שוב ושוב קובעת ששיקולים כלכליים לא צריכים להשפיע על התכנון. זה נקבע בעררים ואנחנו רואים שרשויות מקומיות מתערבות בתקן 21. יש לבעלי הקרקע זכות להתחדשות, ההתערבות בהיבטים הכלכליים מגבילה את היכולת לקידום התחדשות. יש רשויות יותר קלות, ששם התכניות רצות. יש רשויות שכגוררות רגליים ומגישות ערר נגד תכניות, ואז תכניות מתארכות. לכן רשויות צריכות להתגייס".

מהנדס ליאור זייטלר, בעלים משותף של חברת הפיקוח א.ל הנדסה: "אנחנו נמצאים בתקופה הטובה ביותר בתחום התחדשות, שהיא גם תרופה מטורללת. למפקחי הבנייה יש כלי אחד להשפיע, שהוא המפרט הטכני. והמפרט הזה יקבע איזה יזם ייבחר. רשויות קובעות את התמורות, אז איך בוחרים יזמים? באמצעות המפרט הטכני. המפרט הטכני צריך לשקף פרויקט הגיוני. יש יזמים שמכניסים לפרויקטים דברים שאי אפשר ליישם. פה מפקחי הבנייה חייבים לדעת את הכוח שלהם. היזם צריך להרוויח כסף, ואנחנו כמפקחים צריכים לעצור פרויקטים שלא יכולים לצאת לפועל". זייטלר בישר עוד כי מפקחי הבנייה פותחים לשכה כדי להסדיר את התחום המקצועי.

עו"ד גיא פרבמן, מייסד ובעלים פרבמן רשף ושות': "אנחנו מייצגים יזמים ובעלי דירות. אין ספק שכדי שפרויקט יצליח, היזם צריך להרוויח ודיירים צריכים לקבל תמורות. כדי שפרויקט יצליחו, כולם צריכים להרוויח. רשויות צריכות לשנות את התפיסה שיזם מרוויח יותר מדי. משרד עורכי דין טוב מנצח על תזמורת, הוא צריך לשים מראה לדיירים. צריך לבנות מסגרות ותהליכים נכונים. צריך לנהל את האירוע בצורך אחרת. אם לא ינהלו את הפרויקט נכון, הוא לא יהיה. התפקיד של הרשות להתחדשות זה להיות המבוגר האחראי. ההסתכלות של רשויות מקומיות היא מאוד צרה, כי הנדל"ן בעלייה. אבל העלויות עלו. הדברים משתנים".

על כך השיב נדלר: "אי אפשר לשים את העיריות, בעלי הנכסים והיזמים באותן סל. יזמים רוצים פרויקט טוב עם רווח של 18 אחוז. הדיירים רוצים תוספת של 12 מ"ר. אבל מה העירייה מקבלת? זה מורכב. היא מקבלת תשתיות, אבל גם עומס על התשתיות. הגורם המורכב והרגיש ביותר זה העירייה ולה צריך לעזור ולסייע".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן