סמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "צריך להגדיל את כמות המכרזים על קרקע לא מתוכננת, היזמים יוציאו ממנה את המקסימום"

"אנחנו צריכים להגדיל את כמות המכרזים של קרקע לא מתוכננת, להחזיר את הכוחות לשוק. יזמים פרטיים יכולים להביא את השינוי. הם יודעים להוציא את המקסימום מהקרקע", כך אומר יורי גמרמן, סמנכ"ל בכיר לבנייה חדשה במשרד הבינוי והשיכון, בפאנל "זירת הכלכלה – לשרוד ולהצליח בעידן הריבית הגבוהה", שנערך במסגרת כנס "הבמה המרכזית" של אתר מגדילים, בהנחיית איתמר מינמר, כתב חדשות 12.

גמרמן: "יש כ-90,000 יח"ד לא מכורות בגלל סביבת הריבית. אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הקרקע במרכז הארץ, וירידת מחירי הקרקע תביא לירידת מחירים. באחרונה קיבלנו החלטה להמשיך עם סבסוד פיתוח נוסף בפריפריה, בעקבות החלטת הממשלה לסבסוד פיתוח. תוקף ההחלטה הסתיים בתחילת השנה אבל המשכנו בכך זאת, כדי לתת מענה פריפריה. שינינו את את הקונספט של תכנית מחיר מטרה, ועם כל הביקורת עליה הגענו למצב של 140,000 מחוסרי דירות שיקבלו דירות".

חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן, התייחס להודעת נגיד בנק ישראל השבוע על הורדת הריבית ברבע אחוז ואמר: "זה  מעט מדי, מאוחר מדי וחלש מדי. סביבת הריבית עדיין גבוהה מדי ורחוקה מיעד האינפלציה של בנק ישראל. אנחנו עדיין במצב של לחימה, אנשים נאנקים תחת הלוואות. אנחנו מנפחים את הדוחות הכספיים של הבנקים שהם שותפם של העסקים שלנו. כל מי שמייצר משהו, נשחק".

שירלי מישאל, ראש סקטור נדל"ן בנק דיסקונט: "הורדת הריבית מבורכת לכולם, הן ליזמים והן למשקי בית. הורדת הריבית תקל על יזמים לשאת בנטל המימון וכן, על נוטלי משכנתאות. בהקשר לריווחיות הבנקים בהתייחס לחיים פייגלין: המערכת הבנקאית נתנה מעטפת ואיפשרה את המשך בניית הפרויקטים על אף האתגרים. שיעור הריבית הגבוה, הגידול בעלויות הבניה וירידה בקצב המכירות הביא לגידול בצורכי האשראי בפרויקטים מה שגזר עלויות מימון גבוהות ליזמים. הסיטואציה היא כורח ואילוץ הן של היזמים והן של הבנקים. בהכרח היינו מעדיפים דינמיקה של קצב מכירה מהיר, ופתיחה מהירה יותר של פרויקטים.״

.

רועי גלעד דורון, משנה למנכ"ל ומנהל התחדשות עירונית בקבוצת דן, השיב לשאלה מי אמור לשחרר את החסמים בתהליכי התחדשות: "החסם הראשוני הוא הדיירים, שהרבה פעמים מפסידים, לא מבינים לאן הם הולכים. לכן חשוב שייקחו יועצים כבר מהשלב הראשון. ובסך הכל, שחרור החסמים בהתחדשות עירונית זה אינטרס מדיני, וראינו במלחמה כמה חשוב מיגון בישראל וכמה חשוב ממ"ד בבית. פה צריך הירתמות של הממשלה ושל הרשויות. אנחנו כיזמים יש לנו את הרצון לסייע בבניית הארץ, אבל צריך בשביל זה כלכלה. בפרפיריה צריך השלמת הון. המדינה הפסיקה עם השלמת הון בגלל המלחמה, אבל המענקים האלה חייבים להינתן".

עו"ד גלעד ברון, מייסד ושותף מנהל ברון ושות' עורכי דין: "המימון זה החמצן של עולם הנדל"ן. אנחנו אמורים להסתגל למציאות שבה החמצן יקר יותר כבר תקופה ממושכת. זה גם לא הולך להשתנות. ברגע שמייקרים את החמצן, זה משפיע על כל הגוף, וצריך להיזהר מקריסת מערכות. בסביבת הריבית של היום אתה שומע שזה משתק את המשק. בינתיים השתחררו עוד ברבורים שחורים כמו הריית, עלויות הביצוע, מלחמה, והיום נוספה גם ירידה בביקושים. כשיזם נתן הצעה לדיירים, רועדת לו היד לתת את אותן תמורות כמו לפי 3 שנים. כאשר יש פרויקטים לא רווחיים, או שמוותרים עליהם, או שהולכים לדיירים כדי להתאים תמורות. יש חברות שהצליחו להסתגל לרמת ריבית גבוהה, ויש כאלה שנכנסות למחנק". 

אלון פפר, מנכ"ל רימון פתרונות מימון: "יש מספר אתגרים ברמת ריבית גבוהה. מחירי הנדל"ן יורדים ורמת המחירים בתל אביב ירדה לרמה של לפני 4 שנים. לכן בנייה של דירות יוקרה במרכז זה לא הכתובת. הציבור יכול לשלם על דירות של עד 3 מיליון שקל. בגלל שאנחנו נתקעים עם חלק מהפרויקטים, הבנקים לוחצים על מכירות וקבלנים נאלצים למכור במחירים הפסדיים. לכן צרכיך לשמור על תזרים מזומנים וקצב מכירות. יש גם הרבה מיזוגים בפרויקטים של תמ"א 38 של יזמים קטנים עם פחות מקורות מימון. כאן רימון נכנסת לתמונה. צריך מימון חכם ומשולב של בנקאי וחוץ בנקאי".

איתמר פיטל, מנכ"ל אפריקה התחדשות עירונית השיב לשאלה אם בכוונתם לשנות את תמהיל המגורים בפרויקטים שלהם: "צריך לעשות התאמה של תא השטח. לא כל תמהיל מתאים לכל עיר. צריך להכיר את האוכלוסיה ואת המגמות. הכל משפיע על הכל. אם אני יוזם פרויקט כגדול ובסביבה שלו יש מכללות, ארצה לייצר יותר דירות קטנות, כי זה מענה לסטודנטים. ההתאמה צריכה להיות לתא השטח ולאזור".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן