פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

היזמים הגדולים על רשות הרישוי הארצית: לא נעקוף את הרשויות המקומיות בהוצאת היתר

מנהל רשות הרישוי הארצית: יש פוטנציאל להוצאת היתרים ל-30,000 יח"ד; בשנת 2026 תהיה פריצת דרך, הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל

פאנל "לשבור את הקיר - דרכים חדשות לעקוף את החסמים" // צילום: דרור סיתהכל
פאנל "לשבור את הקיר - דרכים חדשות לעקוף את החסמים" // צילום: דרור סיתהכל

האם רשות הרישוי הארצית במינהל התכנון היא הפתרון לקושי בהוצאת היתרי בנייה? היזמים מסתייגים אבל ברשות מתגוננים ומבטיחים שפריצת הדרך תהיה בשנת 2026.
בכנס הבמה המרכזית של אתר מגדילים בחוות רונית, נערך פאנל בנושא החסמים בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית בהנחיית מתן חודורוב פרשן כלכלי חדשות 13

רון רקח // צילום: דרור סיתהכל
רון רקח // צילום: דרור סיתהכל

רון רקח, מנהל רשות רישוי ארצית במינהל התכנון ציין כי החל מאפריל האחרון יזמים יכולים לעקוף את העירייה, ואם הם לא מקבלים היתר במשך 6 חודשים, לפנות לרשות הרישוי הארצית שתטפל בהוצאת ההיתר. הוא ציין שבתחום האנרגיה זה כבר עובד מצוין ובתחום המגורים נערכה בדיקה ויש פוטנציאל למתן היתרים לכ- 30,000 יח"ד שלא קיבלו היתר מהרשויות. עם זאת הוא הודה שזה עדיין לא עבד בפועל, אבל העריך שבשנת 2026 תהיה פריצת דרך בתחום, "אנחנו יושבים עם יזמים ומסבירים להם את המסלול. למרות שהיזמים אומרים שהם חוששים מנקמנות של הרשויות, הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל"

תומר אלפסי // צילום: דרור סיתהכל
תומר אלפסי // צילום: דרור סיתהכל

תומר אלפסי, מנכ"ל תדהר ייזום ציין בתגובה, כי "אנחנו לא נשתמש במסלול הרישוי הארצי. אם נוציא היתר בנייה שלא באמצעות הרשות המקומית הם יוציאו לנו את הנשמה בהוצאת רישיון העבודה, הם יעצרו לנו את העבודה כי יש לכלוך בכניסה לאתר. זה לא נכון, אתה לא יכול להילחם ברשות זה לא יעזור, צריך ללכת יד ביד. ראינו שגם בתוכניות הותמ"ל שעקפו את הרשויות זה תמיד חוזר לדיונים בתוך הרשות. הפתרון בזירוז ההיתרים טמון באפשרות לעבוד במקביל. כיום אני לא יכול לפתוח תיק מידע לפני שתוכנית העיצוב מאושרת, לא יכול לפתוח רישיון עבודה עד לקבלת היתר בנייה כל התהליכים מתנהלים בטור. 

אודי בלום // צילום: דרור סיתהכל
אודי בלום // צילום: דרור סיתהכל

גם אודי בלום, מנכ"ל אלייד נדל"ן ומטרופוליס ציין כי הם לא מתכוונים לעקוף את הרשויות המקומיות בכל הקשור להיתרים, וציין כי לדעתו החסם המרכזי הוא לא ברישוי אלא באישור התכניות. הוא התייחס למתחמי ההתחדשות העירונית הממוקמים ליד המטרו וציין כי קיים חוסר וודאות תכנוני בקשר לקידום מתחמים אלה כאשר הסיבה העיקרית היא חוסר תיאום בין וועדות התכנון המקומיות לארציות.

רונן יפו // צילום: דרור סיתהכל
רונן יפו // צילום: דרור סיתהכל

רונן יפו, מנכ"ל דוניץ אלעד ציין שהחסם המרכזי לדעתו הוא מבנה הארנונה שהופכת את הבנייה למגורים ללא כדאית לרשויות. והממשלה צריכה לסייע לרשויות בנושא הארנונה הגרעונית כדי שפרויקטים יצאו לדרך. בנושא היתרי הבנייה ציין שלא רק הרשות היא גורם מעכב יש גם רשויות נוספות כמו כיבוי אש, תאגידי המים, פיקוד העורף וצריך לייצר שולחנות עגולים עם כל הגורמים שיזרזו את הוצאת ההיתרים.

ארבל אלטשולר // צילום: דרור סיתהכל
ארבל אלטשולר // צילום: דרור סיתהכל

ארבל אלטשולר סמנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית ציין בפאנל כי " לאחרונה אישרה הממשלה את חוק השיקום למבנים שנהרסו במלחמה. במסגרת החוק יספיקו רק 51% של רוב דרוש על מנת לקדם תהליך של פינוי בינוי ברמת הבניין וברמת המתחם. הרשות להתחדשות עירונית היא גם גורם מסדיר, היא פעלה לקדם חקיקה משמעותית ותיקוני חקיקה לפתרון חסמים בחוקי ההסדרים האחרונים והיא גם הגורם העיקרי שמוביל תכנון של התחדשות עירונית בישראל. במקביל היא אחראית על המנהלות להתחדשות עירונית שתפקידן  לסייע לדיירים ולתווך בינם לבין הרשויות, ולצד זה מתמרצת רשויות מקומיות לקדם אצלן את תהליכי ההתחדשות העירונית". 

רז שגיא // // צילום: דרור סיתהכל
רז שגיא // // צילום: דרור סיתהכל

רז שגיא, ראש העיר ראש העין אני בעד התחדשות עירונית. הצורך להתחדש הוא כורח, בניינים לא נשארים לנצח. אבל ריבוי בעלי הקרקע יוצר חסם, מגיעים יזמים ומתחילים להחתים וכל המרבה זה משובח. כל קבוצת דיירים הולכת עם יזם אחר וזה מעכב את הפרויקטים. יש מקומות שאין כדאיות כלכלית, העירייה עושה הכל כדי לקדם את זה יחד עם רמ"י. הפרויקט הגדול ביותר של פינוי־בינוי בראש העין נמצא ברחוב ג'ון קנדי–דוד המלך, שם עומדים בנייני רכבת ישנים לצד שטחים ציבוריים פתוחים גדולים. כדי להגיע למכפיל הנדרש של ארבע וחצי, נדרשנו לשיתוף פעולה יוצא דופן עם רמ"י. הם סיירו איתנו, תכננו איתנו, והסכימו לאפשר חישוב השטחים הציבוריים במסגרת התב"ע החדשה. בתמורה, העירייה תקבל שטחים חלופיים במקומות אחרים. זהו מודל ייחודי בארץ, שבו הקרקע המשלימה ניתנת לרשות המקומית ולא ליזם.  

בנוסף, אתגר מיוחד בעיר נוגע לבתים הפרטיים הישנים בשכונה הוותיקה. תוכנית המתאר הכוללנית קובעת כי בעל מגרש בודד יקבל אחוזי בנייה מופחתים, אך אם יתאגד עם עשרה או עשרים בעלי מגרשים נוספים וייצרו גוש גדול – ייהנו כולם מאחוזי בנייה גבוהים יותר. כך מתאפשרת גם הרחבת רחובות ותוספת מוסדות חינוך, לצד קידום ההתחדשות העירונית".  

הילה גבאי // צילום: דרור סיתהכל
הילה גבאי // צילום: דרור סיתהכל

עו"ד הילה גבאי, שותפה מייסדת זוסמנוביץ' גבאי ושות' המייצגת דיירים בהתחדשות ציינה כי בתקופת המלחמה הרגשנו את המצוקה של הדיירים אבל לא ראינו נהירה לחתום על הסכמים, הם עדיין אוחזים בדעתם לא רוצים להיות פראיירים. יש דברים שחשובים להם מעבר לממ"ד. הממ"ד תופס עד שלב מסוים. לפעמים האויב של הפרויקט הוא אויב מפנים.קושי של בעלי הדירות לבחור נציגות, ריבים בין דיירים , מעורבות של כמה יזמים ומחתימים בפרויקט אחד 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות