הפצצה המתקתקת: 810,000 דירות בישראל עלולות לקרוס ברעידות אדמה

הפצצה המתקתקת שלא מטופלת: 810,000 דירות בישראל אינם עומדות בתקני רעידות אדמה, מבלי שרשויות המדינה מטפלות בנושא – וזאת על אף דוח קודם שהתריע מפני מצבם של המבנים המסוכנים, ובצל המלחמה שגרמה לנזקים רבים למבנים, חלקם עד כדי צורך להורסם. כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניה אנגלמן, שפורסם השבוע. המבקר הגדיר את המצב בתור "פצצה מתקתקת".

הדוח כלל פרק שעניינו ביקורת מעקב על טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים. המבקר כתב בדוח כי מבנים מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להיות בגדר "פצצה מתקתקת", המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבתם. "הסיכון הנשקף ממבנים ישנים או ממבנים שאינם מתוחזקים מקבל משנה תוקף נוכח היותה של מדינת ישראל באזור סיסמולוגי המועד לרעידות אדמה בעוצמה ניכרת והיותה מדינה המצויה בעימות צבאי", נכתב בדוח.

מהדוח עולה כי על פי ההערכה, יש בישראל כ-80,000 מבנים בני שלוש קומות ומעלה, ובהם כ-810,000 דירות שנבנו בישראל לפני שנת 1980 ללא תקן מחייב לעמידוּת בפני רעידות אדמה. המבקר כותב כי גילם ההולך ומתקדם עם השנים של המבנים, הקושי לתחזק את המבנים, היעדר אסדרה מקיפה לנושא תחזוקת המבנים, מיעוט מבנים שנכללו במסגרת תכניות להתחדשות עירונית והיפגעות מבנים עקב לחימה – כל אלה יצרו פוטנציאל למבנים מסוכנים רבים בישראל. כבר בשנת 2022  פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים. בסיכום הדוח הקודם נכתב כי החשש המתמיד מרעידת אדמה והחשש מאסון קריסת מבנים ישנים לא מתוחזקים, מחדדים את הצורך בהסדרת נושא הטיפול במבנים מסוכנים ובצמצום הפערים בין הרשויות.

בחודשים האחרונים ביצע משרד המבקר ביקורת המעקב במשרד הפנים ובשלוש עיריות: באר שבע, בת ים וקריית ים, ובדיקות השלמה נעשו במשרד ראש הממשלה ובמשרד הבינוי והשיכון. מהביקורת עולה תמונה עגומה היעדר מעורבות של השלטון המרכזי בקידום הטיפול במבנים מסוכנים. בביקורת הקודמת עלה כי משרד הפנים ומשרד השיכון לא נקטו פעולות לקידום הטיפול במבנים מסוכנים מצד הרשויות המקומיות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן: בחלוף כמעט שלוש שנים מהדוח הקודם, שבמהלכן בצל המלחמה נפגעו מבנים נוספים, משרד ראש הממשלה פעל באופן מועט לתכלול הטיפול בנושא. בינואר ובפברואר 2023 משרד ראש הממשלה ניסה ללא הצלחה לקדם הצעת מחליטים שתכלול מיפוי מבני מגורים והקמת זרוע לחיזוק מבנים ברשות להתחדשות עירונית. בפברואר 2023 ביקש יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ממשרד ראש הממשלה לתכלל את הטיפול בנושא, ובספטמבר 2023 התקבלה החלטת ממשלה שמנחה לגבש הצעת מחליטים הכוללת רק היבטים של חיזוק מבנים והתחדשות עירונית בעשר רשויות מקומיות המצויות בסיכון ובמוקדים סיסמיים, בלא התייחסות לטיפול הנדרש במבנים מסוכנים בכלל ולהגדרת מבנה מסוכן בפרט. גם הצעת מחליטים זו טרם גובשה. 

יתרה מכך, משרד הפנים לא קבע בשיתוף משרד השיכון מדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומיות ובעלי מבנים לטיפול במבנים מסוכנים. ואם לא די בכך, משרד הפנים אף התנער מאחריותו לפעול להסדרת הנושא.

בנוסף, בביקורת הקודמת עלה כי חוקי העזר שפרסם משרד הפנים לפני יותר מ-50 שנה בנושא הטיפול במבנים מסוכנים אינם מפורטים ואינם כוללים הוראות מהותיות בין היתר בנוגע להגדרת מבנה מסוכן, עריכת סקר, בדיקת מבנה מסוכן ופרסום מידע עליו. בביקורת המעקב נמצא כי למרות החשיבות הרבה בהפעלת סמכותן של הרשויות לטיפול במבנים שעשויים לסכן את הציבור, הליקוי לא תוקן – משרד הפנים לא קידם חוק עזר מומלץ ועדכני אף על פי שהוא מסר בשנת 2016 כי יפעל לפרסום נוסחים מומלצים. זאת ועוד, אף שעל פי דוח הביקורת הקודם ל-49 רשויות מקומיות מתוך 257 רשויות מקומיות (כ-19%) אין חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, ו-108 רשויות מקומיות מתוך 208 רשויות מקומיות שהתקינו חוק עזר התקינו את חוק העזר שלהן לפני שנת 1990, 

משרד הפנים לא פעל לכך שרשויות מקומיות יעדכנו את חוקי העזר שלהן בנושא מבנים מסוכנים, לא פעל לכך שרשויות מקומיות שטרם חוקקו חוק עזר בנושא יעשו כן ולא בחן בראי הסקירה הבין-לאומית שהובאה בדוח הקודם את האפשרות למיסוד הוראות ומנגנונים נוספים שעשויים לסייע לרשויות המקומיות לטפל באופן המיטבי בנושא. בביקורת המעקב נמצא כי, 17 רשויות מקומיות בלבד חוקקו חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים לראשונה או עדכנו את חוק העזר שלהן בנושא מבנים מסוכנים.

המבקר כותב בסיכום כי "מדוח המעקב עולה תמונת מצב עגומה ולפיה למרות חומרת הליקויים שעלו בדוח הקודם, ואף על פי שמשרד ראש הממשלה זיהה כבר בשנת 2021 את הריק השורר בטיפול בנושא, ולמרות הדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ובצל המלחמה שגרמה לנזקים רבים למבנים, חלקם עד כדי צורך להורסם, לא התקדם הטיפול בנושא. כך, בחלוף הזמן מפרסום הדוח הקודם, משרד ראש הממשלה, משרד הפנים בשיתוף משרד השיכון אף לא השלימו את הצעד הראשון וההכרחי של ניסוח הגדרה ארצית ומחייבת הקובעת מהו מבנה מסוכן, ואף לא קיימו דיון בנושא או קידמו פעילות עם גורמי מקצוע לגבי ניסוח ההגדרה המתבקשת, כל שכן הקצו תקציבים לנושא. זאת ועוד, משרד הפנים המשיך להתנער מאחריותו להסדרת הנושא בשלטון המקומי, חרף המלצות משרד מבקר המדינה והערותיו". 

המבקר ציין כי מקצת הליקויים שהתגלו בדוח הקודם תוקנו, אך ליקויים רבים נותרו בעינם: בין היתר בשנים 2021 – 2024 לא ערכו העיריות באר שבע, בת ים וקריית ים סקר מבנים מסוכנים ולא תכננו תוכניות עבודה לבדיקת המבנים שבתחומן על פי קריטריונים; העיריות לא קבעו תבחינים למקרים שבהם העירייה תתקן בעצמה ליקויים במבנים מסוכנים ותפטור את בעלי הדירות מתשלום; והעיריות בת ים וקריית ים לא קבעו נוהל עבודה המסדיר את הליכי הטיפול במבני ציבור החשודים כמסוכנים.

המבקר מסכם וכותב כי על משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים בשיתוף משרד השיכון ומשרד החינוך לפעול ללא דיחוי כדי לאסדר את הטיפול במבנים מסוכנים ולהגן בכך על חיי אדם. טיפול נאות במבנים מסוכנים חיוני לשמירה על חיי אדם ולמניעת אסון.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן