איפה יוקמו מתקני טיהור שפכים, אנרגיה ופסולת במדינה? תוכנית מתאר ארצית חדשה למוקדי תשתית

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה על מתן הוראה להכנת תוכנית מתאר ארצית חדשה למוקדי תשתית  (תמ״א 55). "מדובר במהלך לאומי רחב היקף, שנועד לייצר מסגרת תכנונית ארצית לאיגום, שילוב ותיאום של מערכות תשתית לאומיות במתחמים ייעודיים בפריסה ארצית – מהלך שצפוי לקצר בשנים את לוחות הזמנים להקמת תשתיות בישראל, ולהסיר חסמים משמעותיים בפני פיתוח ודיור", כך מציינים במינהל התכנון.

במינהל התכנון אומרים עוד כי קידום התוכנית מתבצע על רקע האתגר הלאומי המרכזי של העשורים הקרובים: על פי התכנית האסטרטגית לדיור 2050, מדינת ישראל נדרשת להגיע להיקף של כ-4.8 מיליון יחידות דיור מאושרות עד שנת 2050, יעד המחייב תוספת של כ-1.83 מיליון יחידות דיור מעבר למצב התכנוני הקיים. "נתונים אלו מחדדים את הפער בין קצב תכנון הדיור לבין קצב פיתוח התשתיות, פער אשר הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים לעיכוב מימוש תוכניות מגורים בהיקפים נרחבים", כך נמסר. 

על מה תתבסס התוכנית?
התוכנית החדשה נשענת על עבודת מטה שביצע מינהל התכנון בשנים האחרונות, במסגרתה קודמו תוכניות היערכות ארוכות טווח לתשתיות עד שנת 2050 ברמה הדו-מחוזית. 

תוכניות אלו מבוססות על מודל גידול אוכלוסייה, גיבוש מפתחות צריכה מפורטים לתשתיות מים, ביוב, אנרגיה ופסולת, וזיהוי מתחמים ייעודיים לאיגום תשתיות לפי 28 אזורי תפקוד ארציים. על פי הנתונים, הניתוח המרחבי מצביע על צורך בתכנון כולל ומתואם של תשתיות, תוך ייעול השימוש במשאב הקרקע, יצירת יתירות תפקודית, והפחתת קונפליקטים תכנוניים עתידיים. 

ההתנגדויות למתקני תשתית ליד הבית
אחד החסמים המרכזיים שהצטברו לאורך השנים הוא תופעת ה-NIMBY – התנגדויות נקודתיות להקמת מתקני תשתית, המובילות לעיכובים ממושכים, פיצול תכנוני והעברת הבעיה מאזור לאזור. 

"התוכנית החדשה מבקשת לתת לכך מענה שיטתי: מעבר מתכנון אד-הוק של מתקן בודד, לתכנון מוקדי תשתית משולבים, הנשענים על ראייה ארצית, חלוקה אזורית מאוזנת ושקיפות תכנונית מוקדמת. כך, ניתן לצמצם התנגדויות, לקצר הליכים, ולחזק את האמון הציבורי באמצעות תכנון ברור, מבוקר ומוסכם מראש", אומרים במינהל התכנון. 

עוד הם מציינים כי: "התוכנית תקבע עקרונות מחייבים לפריסת תשתיות במוקדים השונים, לשילוב בין מערכות תשתית מגוונות לרבות מים, ביוב, פסולת ואנרגיה תוך וניצול יעיל של תת-הקרקע. בנוסף, תכלול התוכנית הנחיות מפורטות לתוכניות עתידיות, באופן שיאפשר תיאום רגולטורי ולוחות זמנים אחידים בין כלל הגורמים המעורבים. שילוב זה צפוי לצמצם משמעותית את שטחי הקרקע הנדרשים לתשתיות, להפחית פגיעה בשטחים פתוחים, ולאפשר פיתוח עירוני אינטנסיבי ומאוזן יותר.

איך תשפיע התוכנית על שוק הדיור?
לצד ההיבט התשתיתי, מדובר במהלך בעל משמעות ישירה לשוק הדיור: האצת הקמת התשתיות צפויה להסיר חסמים תכנוניים ולשחרר אלפי יחידות דיור שכיום אינן ניתנות למימוש בשל היעדר פתרונות תשתית זמינים. במינהל מאמינים כי מוקדי התשתית יאפשרו פיתוח מדורג, מתוזמן ומתואם, שייתן מענה לצורכי האוכלוסייה הצפויה עד 2050, ויחזק את יכולת המדינה לעמוד ביעדי הדיור הלאומיים.

יו״ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן: "תוכנית המתאר הארצית למוקדי תשתית, מבטאת שינוי תפיסתי עמוק – מתכנון נקודתי לתכנון מערכתי. היא מאפשרת לראשונה לנהל את משק התשתיות של מדינת ישראל בצורה מאוזנת, מתואמת ושקופה, תוך צמצום קונפליקטים, קיצור הליכים וחיזוק הוודאות התכנונית".

מנכ״ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "שנת 2026 הוגדרה במינהל התכנון כשנת התשתיות של מדינת ישראל. לאחר מיפוי מקיף של כלל צורכי התשתיות וחיבורם לתוכנית האסטרטגית הארצית, אנו עוברים מתכנון נקודתי לתכנון מערכתי. תוכנית המתאר החדשה תקצר בשנים את לוחות הזמנים להקמת תשתיות, תאפשר התמודדות מושכלת עם אתגרי ה-NIMBY, ותסיר חסמים המעכבים מימוש של אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ".

סמנכ״לית תשתיות במינהל התכנון, יעל סלומון: "מדינות מתקדמות בעולם כבר הבינו שתשתיות חיוניות אינן מכשול לפיתוח – אלא חלק בלתי נפרד ממנו. במדינות אלה ישנם מתקני שריפת פסולת, מתקני טיהור שפכים ומערכי אנרגיה משולבים בלב המרקם העירוני, לעיתים מתחת לפני הקרקע ומעליהם פארקים, מבני ציבור ואזורי פנאי. תוכנית המתאר הארצית למוקדי תשתית נועדה ליישר קו עם הסטנדרטים הנהוגים במדינות מערביות מתקדמות, ולאפשר גם בישראל תכנון חכם, משולב וארוך טווח של תשתיות. זהו מהלך שמאפשר למדינת ישראל לסגור פערים שנצברו לאורך שנים, לאמץ סטנדרטים תכנוניים הנהוגים בעולם המתקדם, ולהקים תשתיות חיוניות בקצב ובאיכות הנדרשים לעשורים הבאים".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן