המאבק על העצמאות: האם אליכין תמחק מרשימת הרשויות המקומיות?

המועצה המקומית אליכין בדרך להתאחד עם המועצה האזורית עמק חפר: ועדת בדיקה שמינה משרד הפנים ממליצה לאחד את שתי הרשויות, נוכח עובדת היותה של אליכין מועצה מקומית קטנה וללא אופק צמיחה, וכן בגלל ניהול כלכלי בעייתי. מנגד, ראשי שתי הרשויות, עו"ד עזורי שרוני מאליכין וד"ר גלית שאול מעמק חפר, מתנגדים נחרצות למהלך, ומבהירים כי ייאבקו בניסיונות האיחוד.

לפני כשנה וחצי מינה מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, עדת חקירה לבחינת מעמד מוניציפלי ולבחינת איחוד רשויות מקומיות כדי לבחון את איחודן של רשויות מקומיות קטנות. בין השאר, הוועדה בחנה את איחוד המועצה המקומית אליכין עם המועצה האזורית עמק חפר או עם עיריית חדרה. אליכין, הסמוכה לחדרה, היא מועצה מקומית קטנה, המונה כ-3,800 תושבים.

לוועדה נשלחה המלצה של מינהל התכנון לאחד את אליכין עם עמק חפר, ומנגד במועצת אליכין ובמועצה האזורית עמק חפר הביעו התנגדות למהלך. בדוח שפרסמה הוועדה בשבוע שעבר היא ממליצה, כאמור, לאחד את אליכין עם המועצה האזורית עמק חפר. הוועדה כתבה בדוח כי "אליכין היא מועצה מקומית מהקטנות בישראל, הן במונחי תושבים והן במונחי שטח. מספר התושבים המתגוררים, 3,697, נמוך מהסף שנקבע בחוק להקמת רשות מקומית בישראל (10,000 תושבים  או 5,000 בנסיבות מיוחדות), ונמוך מהרף המקובל בספרות האקדמית להשגת יעילות כלכלית".

עוד כתבה הוועדה כי לאליכין לא הייתה צמיחה דמוגרפית בעשור האחרון, ואופק הצמיחה הריאלי שלה מוגבל בעשור הקרוב. להערכת הוועדה, היא תיוותר קטנה יחסית בגודלה ומתחת ל-5,000 תושבים, גם בעתיד הנראה לעין.

עוד נכתב כי  אליכין סובלת מניהול כלכלי בעייתי כשהיא בתוכנית הבראה שלא צלחה, ובגירעון שוטף גבוה, וכפועל יוצא עם חשב מלווה. בדוח הוועדה נכתב הרשות המקומית הציגה בפניה כלים שונים באמצעותם היא מקווה להתאזן, בדגש על בנייה עסקית חדשה שתניב הכנסות. להערכת הוועדה, הסבירות למימושן של תוכניות בינוי אלו נמוכה, בוודאי בטווח הזמן הנראה לעין.

הוועדה ציינה כי אליכין מצויה בתוכנית הבראה, אך אינה עומדת בה, ולפיכך היא אינה מצליחה להוביל לאיזון תקציבי. הוועדה הוסיפה כי לאורך השנים אליכין מצויה בגירעון שוטף, הגבוה מהותית משל מרבית הרשויות בישראל. עוד נכתב בדוח כי להערכת הוועדה, הכלים שהציגו נציגי המועצה המקומית לשיפור מצבה הכלכלי של המועצה, הכוללים קבלת שטחים לשינוי ייעוד קרקע מעמק חפר, בנייה עסקית בתוך אליכין בשטחים שלה, הגדלת תעריפי ארנונה ועוד, לא יעמדו בידי המועצה בטווח הזמן הקצר והבינוני.

כאמור, בפני הוועדה עמדו שתי אפשרויות לאיחודה של אליכין: העיר חדרה או המועצה האזורית עמק חפר. הוועדה בחרה באיחוד עם עמק חפר, וזאת למרות משקעים היסטוריים בינה לבין אליכין, שנובעים מהתקופה שבה המועצה המקומית הייתה חלק מעמק חפר, ובשנת 1977 יצאה לעצמאות. מאז היו מתחים בין הרשויות, בעיקר מצד אליכין, ואף הועלו טענות לאפליה על רקע עדתי.

הוועדה ציינה בדוח כי להבנתה, הסוגייה המהותית שהיוותה חיסרון באיחוד בין עמק חפר לאליכין היא סוגיית הרקע ההיסטורי בין שתי הרשויות, שעד 1977 היו מאוחדות. הוועדה ציינה כי היא לא מקילה ראש בכך, אך הבהירה כי אין בנמצא עדויות אם אכן הייתה אפליה על רקע עדתי, או כל סיבה אחרת אשר הובילה לפיצול אליכין מעמק חפר בשנות השבעים. 

הוועדה ציינה כי "אין חולק על כך כי נותרו בין הרשויות אדוות שליליות מתקופה זו, בעיקר מצידה של אליכין", אך עם זאת ציינה כי שימור המורשת העדתית שהוא מהותי בעיני הנהגת הרשות ותושביה, יוכל להישמר טוב יותר ככל שאליכין תזכה למעמד של ועד מקומי בתוך עמק חפר, זאת בהשוואה להפיכת אליכין לשכונה בתוך חדרה. "איחוד עם עמק חפר יוביל להערכת הוועדה לסינרגיה טובה יותר כשאליכין תוכל להיטמע בגוש יישובי צפון עמק חפר, ולבצע שימוש יעיל במתקניה לטובת כלל יישובי הגוש. איחוד עם חדרה, לא יוכל לייצר סינרגיה כלשהי עקב ריחוקן של שכונות העיר מאליכין", נכתב בדוח.

הוועדה כתבה כי היא ראוי לגבות המלצה זו בצעדים הכוללים הקצאת מענקי איחוד לעמק חפר לטובת מהלך האיחוד, סיוע משרד הפנים בטיפול בבעיית גירעונות העבר של אליכין טרם האיחוד, וכן בקרה ומעקב אחרי מהלך האיחוד והקפדה על כך שזה אכן מתקיים על פי אבני הדרך. מדובר, כאמור, בהמלצה, וההחלטה צפויה להתקבל באופן סופי על ידי שר הפנים. 

למרות הקביעה הפסקנית של הוועדה, באליכין ובעמק חפר מביעים התנגדות לאיחוד. ראש מועצת אליכין, עו"ד עזורי שרוני: "אנחנו מתנגדים להמלצה של הוועדה. הדוח שגוי בכלל מיסודו, ולא משקף בכלל את אופי היישוב, לא את הנתונים האמתיים, לא את העבודה שעשינו כאן, יש בו טעויות מהותיות, חוסר דיוקים ועיוותים".

בהתייחסו לטענות הוועדה על ניהול כלכלי כושל, אומר שרוני: "אנחנו לא אשמים במצב הגירעוני שנוצר. כשיש רשות מקומית שאין לה מקורות הכנסה, שאין לה שטחי מסחר, שאין לה תעסוקה, אין אזור תעשייה, ושהכול נשען אך ורק על הארנונה של התושבים, אי אפשר לנהל רשות בצורה כזאת. עלינו במדד הסוציו-אקונומי ונפגענו בכל המענקים של המדינה, החליטו עכשיו להעלות את המע״מ, זה עוד פגיעה של חצי מיליון שקל, החליטו לתת שכר לסייעות, זה עוד פגיעה, ואף אחד לא משפה אותנו על כל ההחלטות האלה שקורות. כשאין לך ארנונה של מסחר ותעסוקה, אז בסוף אפשר להפיל עלינו את כל הנטל".

אז אולי צודקת הוועדה, ואין לכם זכות קיום.
"המדינה לא צריכה להעביר לנו מענקי איזון ולא תקציבי העברה, המדינה צריכה לדעת לעשות חלוקת הכנסות של אזורי תעשייה. אין דבר כזה שרשות אחת תהיה עם אזור תעשייה ורשות אחת רק עם ארנונה של תושבים. הרי אנחנו היינו בעבר חלק מיישובי עמק חפר. מי שנתן לאליכין להיות רשות עצמאית זה משרד הפנים, זה המדינה, אבל היא יצרה את זה באיזשהו חטא, בזה שהיא לא נתנה לה מקורות הכנסה. אנחנו דורשים שהמדינה תקצה לנו שטחים שנוכל להקים עליהם מבנים מניבים ולא רק מגורים כמו שהיא רוצה".

גם ראשת המועצה האזורית עמק חפר, ד"ר גלית שאול, מתנגדת להמלצות הוועדה: "גם אני וגם ראש מועצת אליכין התנגדנו לעניין הזה, ונמשיך להתנגד, אנחנו לא מקבלים את זה כמובן. אנחנו חושבים שזה לא נכון, לא כלכלית, לא חברתית. אליכין היא מועצה עם מרקם עירוני, ואנחנו מועצה עם מרחב כפרי, אנחנו חושבים שזה לא נכון לחבר אותם אלינו. הם טוענים שהם רוצים להישאר עצמאים וזה בסדר. אנחנו מוצפים באתגרים משלנו, קו תפר, 41 יישובים, מרחב כפרי. לא חסר באזור שלנו. את יכול לדמיין לעצמך שאנחנו ב-41 יישובים, כולל יישוב כמו בת חפר עם עשרת אלפים תושבים. אנחנו לא רוצים גם עוד אתגר נוסף בדמות יישוב שיכול להסתדר כנראה לבד. אז גם אנחנו וגם הם תמימי דעים שהדבר הזה לא צריך לקרות".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן