דוח המבקר חושף: 3.2 מיליון מאזרחי ישראל חיים ללא ממ"ד

דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שהותר לפרסום היום, מציג תמונת מצב מדאיגה במיוחד: כ־3.2 מיליון תושבים בישראל – כשליש מהאוכלוסייה – חיים ללא מיגון תקני מפני טילים. הנתונים, המתייחסים למצב המיגון האזרחי נכון לינואר 2025, ממחישים עד כמה פערי המיגון אינם בעיה שולית – אלא כשל מערכתי בעל השלכות ישירות על חיי אדם.

הדוח קובע חד־משמעית: היעדר מיגון מסכן חיים, ובמיוחד ביישובים הסמוכים לגבולות הצפון והדרום, אך גם בלב אזורי הביקוש הוותיקים במרכז הארץ, שבהם בניינים רבים נבנו לפני חובת התקנת ממ"דים.

המספרים שמאחורי הכשל
לפי ממצאי הדוח, לכ־33.6% מתושבי המדינה אין מיגון תקני בדירתם או בסביבת מגוריהם. בתוך נתון זה נכללים למעלה מ־42 אלף תושבים ביישובים המרוחקים עד 9 ק"מ מגבול סוריה ולבנון, אזורים החשופים לאיומים ביטחוניים מתמשכים. גם המרחב הציבורי אינו מספק מענה:

כ־11.7% מהמקלטים הציבוריים בישראל אינם ראויים לשהייה, בין היתר בשל ליקויי תחזוקה, חוסר נגישות ותשתיות לקויות. במקביל, נמצא כי במוסדות חינוך רבים – גני ילדים ובתי ספר – אין מיגון מספק, ולעיתים אף אין נתונים מלאים על מצב המיגון בפועל.

המשמעות ברורה: בזמן חירום, מיליוני אזרחים אינם יכולים להגיע למרחב מוגן תקני בתוך זמן ההתרעה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "כאשר הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות אינם מתכוננים כראוי בעת שגרה – בפרוץ המשבר אזרחי ישראל נפגעים. הדוחות המתפרסמים היום מדגישים את החשיבות הקריטית של ביקורת המדינה. הם מלמדים על הליקויים בפעולות הרשויות השונות אשר לא התארגנו לתת את השירותים הראויים לאזרחים ועל הצורך לתיקון ליקויים באופן מיידי", הוא כותב. עוד הוא יוצא באמירה חדה בנושא המיגון התקני, ואומר כי: "העדר מיגון מסכן חיים. שליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים מפני טילים כראוי, ובכללם למעלה מ-42 אלף תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנון. פיקוד העורף בחר להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית מבלי לדאוג לתוכנית חלופית. בנוסף נמצאו ליקויים רבים בתחזוקה של המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות שנבדקו – בכ-11.7% מהמקלטים הציבוריים בישראל לא ניתן לשהות. למשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון התקני בלמעלה מ-50% מגני הילדים. הממשלה קיבלה החלטה על תוכנית רב-שנתית ללא הקצאה של מקורות תקציביים, זאת על אף שבדוח קודם הערנו על כך".

הבעיה אינה רק תקציבית – אלא תכנונית
מבקר המדינה מצביע בדוח על כשלים עמוקים בגיבוש וביישום תוכניות מיגון לאומיות. כך, למשל, על פי הדו"ח, פיקוד העורף הקפיא כבר בשנת 2018 את שלב ב' של תוכנית המיגון הרשותית (תמי"ר) – מבלי לגבש תוכנית חלופית, ומבלי ליידע רשויות מקומיות רבות על ההקפאה. בנוסף, הממשלה קיבלה החלטות על תוכניות רב־שנתיות למיגון – ללא הקצאה תקציבית מלאה, מצב שהוביל לכך שתוכניות נותרו על הנייר בלבד.

פערים גיאוגרפיים וחברתיים
הדוח מצביע גם על פערים חריפים בין רשויות מקומיות שונות, וכן בין קבוצות אוכלוסייה. כך למשל, נמצא כי רק 0.3% מהמקלטים הציבוריים בישראל מצויים ברשויות של החברה הערבית, וחלקם אינם כשירים כלל.

ביישובים מסוימים בצפון ובפריפריה, אין כלל נתונים סדורים על מצב המיגון – נתון שמקשה על קבלת החלטות ומדגיש את הצורך בפתרונות מערכתיים רחבי היקף. מבקר המדינה קובע כי נדרשת תוכנית לאומית מתוקצבת, עם סדרי עדיפויות ברורים, בדגש על יישובי קווי העימות בצפון ובדרום. 

הדוח מחזק את הצורך המיידי בהתחדשות עירונית
אך מעבר לתקציבים ולבירוקרטיה, הדוח מציף נקודה קריטית: רוב פערי המיגון מצויים בבנייה הוותיקה – שכונות ישנות, מבנים בני עשרות שנים, ללא ממ״דים, ולעיתים ללא מקלטים מתפקדים. כאן נכנסת ההתחדשות העירונית. בהקשר זה, דוח המבקר מחזק טענה שמושמעת זה שנים בענף הנדל"ן והתכנון: התחדשות עירונית אינה רק מהלך נדל"ני או כלכלי – אלא צורך ביטחוני מהמעלה הראשונה.

יש לציין כי פרויקטים של פינוי־בינוי והתחדשות בניינית מאפשרים בניית דירות חדשות עם ממ״ד תקני בכל יחידת דיור, חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ואיומים ביטחוניים וגם חניונים תת-קרקעיים וצמצום התלות במקלטים ציבוריים מיושנים (הבהרה: רק חניונים מאושרים על ידי פיקוד העורף, יכולים לשמש כמרחב מוגן תיקני). במילים אחרות: כל בניין ישן שלא עובר התחדשות – הוא פער מיגון פוטנציאלי.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן